|
|
|
אבולוציה: מהאדם חזרה לקוף
דף הבית > דעות >
אבולוציה: מהאדם חזרה לקוף
הקיבוץ הדיפרנציאלי, המתיישן, משתנה בחזרה למה שהיה לנו לפני היות הקיבוץ. קביעת ערך שונה לעבודת המטפלת ולעבודת בעלה המהנדס נהוגה בעולם כולו והיא בלתי צודקת בעליל
תגובה ל"הקיבוץ המתחדש – אבולוציה למאה ה-21" מאת יונתן אלתר.
מאת: אסף אתר / חצרים
קשה מאד להגיב על המאמר של יונתן אלתר. לא משום שאין על מה להגיב, אלא משום שכמעט כל משפט ראוי לתגובה חריפה! לכן אגיב רק על חלק, ושלא יתפרש הדבר כאילו ליתר אני מסכים.
השקפת עולמו של אלתר מתמצית בציטטה תמימה מדברי ההוגה הידוע – שלמה מעוז: מדוע לא ראינו את הרוסים בין המוחים בקיץ ההוא? "כי הרוסים עדיין רעבים, עובדים קשה, ולא מבזבזים זמן על הפגנות".
זוהי השקפה ריאקציונית ימנית קיצונית, ברוח אנשי "מסיבת התה" מארה"ב: לפיה העוני הוא תוצאה של בטלנות. מי שמוכן לעבוד קשה יצליח להשיג כל מה שאדם מן הישוב רוצה להשיג. "המדינה איננה הפתרון. היא הבעיה!", "אנשים לא עובדים כי אפשר לקבל כסף מהמדינה (או מהקיבוץ). למה להתאמץ?".
אפילו שלמה מעוז לא מאמין בשטויות האלה. שיעור עצום מהמשפחות העניות בישראל הן משפחות עובדות. שיעור עצום של עובדים בישראל מרוויחים שכר מינימום שהוא שכר רעב וכו'.
בפועל העוני הוא שאלה של ערכים פוליטיים. עניים יש בישראל ובאמריקה – הכי הרבה בעולם המערבי. אין עניים במדינות סקנדינביה, הסוציאליסטיות. בקיבוץ שלי אין עניים. בקיבוצים מופרטים – יש ויש!
אלתר צודק. הקיבוץ משתנה משנות קיומו הראשונות. הקיבוץ (השיתופי) שבו אני חי היום אינו דומה לקיבוץ שחייתי בו לפני עשרים ואפילו עשר שנים. הניסיון להציג את הקיבוץ השיתופי כקופא על שמריו לא יצלח! ההבדל בין השינוי "שלנו" לשינוי "שלהם" הוא בכיוון השינוי. הקיבוץ הדיפרנציאלי, המתיישן, משתנה בחזרה למה שהיה לנו לפני היות הקיבוץ. הכיוון שלו הוא אחורה. לא יעזור לכם: אחורה! אל הישן והרע! הקיבוץ נוסד על בסיס של שוויון ערך העבודה! קביעת ערך שונה לעבודת המטפלת ולעבודת בעלה המהנדס נהוגה בעולם כולו והיא בלתי צודקת בעליל. מי שמנהיג את ה"ערך" הישן הזה בקהילה שלו חוזר אל ערכי החברה הקפיטליסטית הכללית. מותר לו. אבל שלא יתהדר ב"התחדשות" ולא בתואר "קיבוץ".
השיתוף לא עובד אך משגשג
אלתר ושכמותו טוענים שהקיבוץ השיתופי "לא עובד". אבל מאידך הוא טוען (בצדק) שהקיבוצים המצליחים הצליחו כי "היו להם רעיונות כלכליים טובים, אנשי ניהול נכונים, וקצת מזל". כלומר מי שנכשלו, נכשלו כי לא היו להם "רעיונות כלכליים טובים..." וכו' – לא מפני ש"השיטה" קלקלה. כל ההצלחות הכלכליות הגדולות של הקיבוצים – השיתופיים ואלה שהתפרקו מערכים – כולן התממשו בתקופה השיתופית. לוחמי הגטאות (לדוגמה) התעשר בתקופה השיתופית שלו, בשיטה הקיבוצית השיתופית. הוא החליט להתפרק לא בגלל סיבות כלכליות, אלא בגלל אובדן דרך ערכית. וכמוהו אחרים.
יש קיבוצים שמצבם הכלכלי היה בשפל המדרגה (השמות של כולם "שמורים במערכת"), אבל לא אבדו את דרכם הערכית. עשו מאמץ ויצאו מהבוץ בעזרת עסקים נכונים, ניהול נכון ותיקונים אחרים, תוך שמירה על השיתוף, והיום הם ברמה כזאת או אחרת "על דרך המלך". לא פחות מצליחים מאשדות יעקב. לתקן אפשר בדרך של אשדות יעקב או בדרך של סאסא או יזרעאל! זאת שאלה ערכית, לא כלכלית.
אלתר יוצר את הרושם המסולף, השקרי, שכדי להיות שיתופי צריך להיות עשיר כקורח. שקר! ברשימת הקיבוצים השיתופיים יש לא מעט קיבוצים שנאבקים עם רמת חיים והצלחות כלכליות בינוניות ומטה.
ובעניין ההצלחה של הקיבוץ הדיפרנציאלי: בחלק גדול אם לא ברוב המקרים הפתרון הכלכלי הוא פשוט: הקיבוץ מתפרק מנכסיו ומעביר את האחריות על הקיום למשפחות, וראו זה פלא, לפתע אין לקיבוץ, כקיבוץ, בעיות כלכליות.
כמה הערות נוספות
"הצמיחה הדמוגרפית". החלפת ה"קליטה" במונח הפלצני "צמיחה דמוגרפית" היא בהחלט חלק מהעניין. אני מכיר קיבוץ שהגיע לחדלון דמוגרפי. הוא הפריט את אדמותיו, מכר מגרשים לאוכלוסיה נבחרת, הרשה להם לבנות וילות על פי טעמם ויכולתם של הקונים, פטר אותם מכל מחויבות כלכלית לקהילת הקיבוץ המזדקנת ובהדרגה ויתר לטובתם על הזכות לנהל את הישוב. קוראים לזה "הרחבה". תענוג לבקר שם. המון בתים, המון מכוניות, המקום הומה ילדים. כמו כל פרבר אמריקאי או שכונת יוקרה בישראל. זו "צמיחה דמוגרפית". אבל מה לזה ולקיבוץ? יש גם שיטות צמיחה אחרות באותה רוח.
הירידה בהשפעת התנועה הקיבוצית. בקיבוצים מצביעים ליכוד או שינוי או קדימה, וגם עבודה ומרצ. התנהגות הקיבוצניקים בכנסת איננה מעוררת כבוד מיוחד, אז למה שיתנו לנו כבוד פוליטי? בתקופה השיתופית היינו הכוח המוביל, בהתנדבות לצבא ועוד, יצרנו תרבות עברית חילונית חדשה, כל הארץ ראתה בנו מצפן תרבותי, מוסרי וערכי. את כל זה נטלו מאיתנו יונתן אלתר וחבריו.
הקיבוצים מתפרקים, אין להם יותר ייחוד, אין להם שום ערך מוסף. למה שתהיה לנו השפעה? השפעה היתה לקיבוצניקים היחפנים!
והערה אחרונה בדבר "הנדיב הידוע". נוחי דנקנר לא תרם לאף אחד אגורה שחוקה מכיסו. הוא בכלל לא עשה שום דבר, מועיל או מזיק (והוא עשה הרבה יותר נזק מתועלת), מכספו שלו. הכול כסף שלי ושל יונתן אלתר (ושל מיליוני חוסכים קטנים אחרים). הוא לא הקים שום מפעל ואילו היה מתאדה היום לא היה נגרם לאף אחד שום נזק. כל מה שיש לו הוא קנה מהמקימים, ואת התמורה שילם בכספי המשקיעים הקטנים. ספסר בורסאי! ובסוף כספי המשקיעים הקטנים הולכים ויורדים לטמיון. אכן דמות מופת לפי טעמו של יונתן אלתר!
|