|
|
|
עולה הנח"ל על גדותיו
דף הבית > הסיפורים שלכם >
עולה הנח"ל על גדותיו
גרעיני הקיבוצים הם מסלול חדש של גרעינים על בסיס בוגרי שנות שירות, שיוצרים קשר מתמשך עם קיבוצים ועוברים מסלול התחנכותי, צבאי, אוטונומי ושיתופי. אולי זה רלוונטי גם לקיבוץ שלך!
מאת: הללי בלבן / קיבוץ פלך
צילום: אורי אופיר
מסלול גרעיני הקיבוצים, שהתחיל כפיילוט משותף בין המטה השיתופי לאגף המשימות לפני ארבע שנים, הפך למסלול גדול מאוד, ואנו מלווים כעת את גיוסם של חמישה גרעינים לנח"ל. שוחחתי עם ניר כהן (מקיבוץ פלך) ואורי אופיר (פעיל אגף המשימות והמטה השיתופי מקיבוץ זיקים), שמובילים את המסלול על אופיו וייחודו.
אורי: "הרעיון הבסיסי שלנו היה לחבר את הקיבוצים 'למגמה המגשימה'. תנועות הנוער הצליחו בעשור האחרון לצקת תוכן מחודש למושג ההגשמה ולהקים תנועות בוגרים. אבל הקיבוץ, שהיה גורם משמעותי במושג ההגשמה בעבר, הפסיק להיות חלק מהמסלול".
אז מה מיוחד במסלול שלכם?
ניר: "מסלול ההגשמה נבנה על בסיס שנות השירות של אגף המשימות וגופים נוספים המוציאים בוגרי י"ב לשנת שירות. אנחנו אומרים ברורות שאין פה כוונה לפתח תחרות עם תנועות הנוער על קהל היעד אלא לתת מענה לאותם בני נוער שלא מצאו את מקומם במסלולי ההגשמה של התנועות. כלומר, אנחנו מדברים עם החבר'ה רק במהלך שנת השירות, שלב שבו רובם התנתקו מתנועות הנוער. זאת מעיין הזדמנות שנייה לכניסה למסלול הנח"ל".
מתוך מה צמח המסלול? על איזה צורך הוא עונה?
אורי: "קודם כל, הרגשנו צורך להשיב לשאלה מה אנחנו מציעים לחבר'ה שמסיימים שנת שירות משמעותית אצלנו. איזה מסלול המשך יש עבורם? עניין נוסף הוא חיבור הקיבוצים למגמת ההגשמה. בעבר היה מובן מאליו שיעד ההגשמה של הנח"ל הוא התיישבות. בשינוי שתנועות הנוער והנח"ל עברו בהסתת המשימה מהתיישבות לחינוך התמסמסה הזיקה הברורה. מצד שני, הסתבר מתוכה שהמושג קיבוץ עדיין מושך מאד את מסיימי שנת השירות, ושהקיבוצים, אפילו אחרי השינויים הרבים שעברו, מאד שמחים לאמץ קבוצת צעירים לאירוח אצלם.
ניר: "אתגר נוסף הוא גודל הנח"ל והמשך קיומו. נחשפנו לכך שהנח"ל במגמה מתמשכת של צמצום. תנועות הנוער יוצרות תהליכי עומק משמעותיים אך בפועל הנח"ל הולך וקטן. הבנו שאנחנו רוצים להציע משהו שונה. רצינו להציע כיוון אחר, לא של יציאה לשנת שירות מסוימת אלא גיבוש הגרעינים – במהלך שנת השירות – מתוך חברים שמשתתפים בשנות שירות שונות. אם מישהו עשה שנת שירות במקום אחר ומחליט לצאת לנח"ל עם הגרעינים שלנו, דלתנו פתוח. הגרעינים האלה, בשונה מגרעיני תנועות הנוער, מתחילים את תהליך ההתגבשות רק במהלך שנת השירות. הם גרעינים אוטונומיים שאנחנו מלווים בבחירות שלהם.
"בשנת השירות הם יש מפגשים של הגרעינים המתגבשים, אבל הם יחד לראשונה רק בפרק המשימה במהלך השירות הצבאי. החניכים בגרעינים של תנועות הנוער נכנסו לעניין השיתופי כבר בכיתה י"א. אבל יש כאלה שהראש שלהם נפתח רק בשנת השירות ואנחנו רוצים לתת להם הזדמנות".
אורי: "הייחודיות שלנו היא שההתנסות בחיים משותפים מתחילה רק בפרק המשימה. בשנת השירות הם לא יחד. הם עושים שנות שירות בכל הארץ ואנחנו עוברים קומונה קומונה ובונים להם קבוצה לקראת הנח"ל. אני אומר להם: אולי שמעתם על זה בעבר ולא התאים לכם. אולי עכשיו זה יתאים".
ניר: "רוב המדריכים במסלול הם בוגרי תנועות נוער, ככה שאנחנו בהחלט חושבים ששנת שירות שבה מתחילים החיים השיתופיים זה אחלה. מי שזה עובד עבורו זה מצוין. אבל הייחודיות שלנו זה שאנחנו נותנים הזדמנות שנייה למי שלא התחבר לזה בסיבוב הראשון".
כבר לא חתול בשק
אז מה הקשר והזיקה של המסלול הזה לקיבוצים?
ניר: "גם בתחום זה 'גרעיני הקיבוצים' מחדשים. אם בעבר היה מוגדר קיבוץ יעד לגרעין, היום אנחנו מדברים על קיבוץ מאמץ. לא מדובר רק בשינוי סמנטי אלא בהבנה עמוקה ותהליך של התאמה וחיבור בין צרכי הקיבוצים והתהליכים שהגרעינים עוברים. היום כבר ברור לחלוטין שאף קיבוץ לא מדבר על קליטה של 20 חבר'ה בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. נדרשנו לשאול מחדש מה הרלוונטיות של גרעין בקיבוץ. לשמחתנו מצאנו תשובות מאד מעניינות בקיבוצים. הקיבוציים שמחים לקבל את הגרעינים גם אם המטרה אינה קליטה: זה מעבה את חברת הצעירים, מזרים דם צעיר לקיבוץ ובעיקר יש במסלול הרבה הדדיות ואפשרויות בחירה. | |  |
"אנחנו לא מתחייבים לא לקיבוץ ולא לגרעין שפרק המשימה יהיה בקיבוץ. במידה ויש רצון הדדי, לאחר היכרות של שנה, אנחנו רותמים את המועצה האזורית ואת המערכות כולן למשימה הרלוונטית ולא משאירים את זה רק על הקיבוץ".
אורי: "זו מהפכה. בעבר הציפיה מהקיבוצים היתה להשקיע מאות אלפי שקלים בגרעין של בני 18. זה בעצם היה חתול בשק. לפני שהקיבוץ הכיר את הנוער כבר ציפו שיעמידו להם מגורים, תקציבים, עבודות ומערך ליווי. המציאות הזאת יצרה פער ציפיות אדיר שלא היה ניתן לגישור. איך קבוצה של חבר'ה בני עשרים וקצת יכולים לעמוד בציפייה של קיבוץ שהשקיע בהם מאות אלפי שקלים? הדיסוננס אף היה רחב יותר כי מבני הקיבוץ עצמו ביקשו להכריע על חברות רק לקראת גיל 30. אנחנו בנינו חוזה חדש בין הגרעינים לקיבוצים".
ניר: "המסלול החדש לא מדבר על השקעות אדירות אלא על "משוגע לעניין" בקיבוץ, כמה מזרונים בבית ילדים ורצון הדדי".
זה אומר שגם קיבוצים לא שיתופיים יכולים לאמץ גרעין?
אורי: "בהחלט, זה רק מחייב רצון טוב. לצד קיבוצים כמו כרם שלום, ניר יצחק, או לוטן שמתעניינים באימוץ גרעינים וכמובן זיקים שאימץ את מחזור א' של המסלול, יש לנו גם את קהילת קמ"ה בבאר שבע ששוקלת לאמץ גרעין, את הקיבוץ העירוני 'תמוז' בבית שמש וגם קיבוץ עינת שרואה בחיבור בין הגרעין לבני הנוער שלו ערך חינוכי משמעותי.
"אנחנו מזמינים כל רכז חינוך או רכז תרבות שמעוניין לבדוק את האפשרות לדבר איתנו. תגלו כמה זה פשוט ויכול להיות רלוונטי עבורכם".
אוטונומיה גרעינית
הבנתי את היתרון לקיבוצים, אבל יש היענות בקרב הש"שנים?
אורי: "כן! החבר'ה בוחרים בזה בידיים וברגליים. אנחנו מבקשים להרחיב את המגמה. מעשרים חבר'ה שגייסנו לפני ארבע שנים אנחנו מגייסים השנה מעל 80 חבר'ה. היעד הוא ש 20% מהש"שנים יתגייסו לנח"ל. היום גם ש"שנים מחוגי סיירות של קק"ל, ממכינת תל"ם ומעמותת איילים מצטרפים אלינו לגרעינים. יש לא מעט ביקורת על כך שהתהליכים שלנו לא מספיק משמעותיים, אבל מבחן התוצאה מראה אחרת. בצוות המדריכים של המחזור שמתגייס בימים אלה יש שלושה מדריכים שהם בוגרי מחזור א' שלנו בזיקים".
ניר: "יתרון נוסף הוא העובדה שפתחנו את מחזור נובמבר לגרעיני נח"ל, זה אומר שהחבר'ה מסיימים שנת שירות וקצת אחרי כן מתגייסים. זה יתרון אדיר".
אז מה הם עושים מסיום שנת השירות ועד הגיוס?
ניר: "השנה, בהמלצת החבר'ה שהתגייסו בשנה שעברה, יזמנו חודש עבודה. במשך חודש מחזור ד' קטף תפוחים באלוני הבשן ועבד בעתיקות בציפורי. זו היתה הצלחה מסחררת. מעבר לקשר האנושי שנוצר בין החבר'ה, העבודה ייצרה חוויה מאוד אינטנסיבית. הם התחלקו לצוותי עבודה כחודשיים לפני העבודה. צוות סידור עבודה, צוות תרבות, גזברות, צוות אוכל, צוות קשר עם מקומות העבודה ופשוט התחילו לארגן את עצמם. הרעיון הבסיסי היה שהעבודה צריכה לכסות את הקיום שלהם במהלך החודש ואחר כך הכסף שנשאר מתחלק בין הגרעינים. זה יצר חוויה אדירה עבור כל מי שלקח בה חלק והמסקנה שלהם כבר עכשיו שהחבר'ה של מחזור ה' צריכים לעבוד שלושה חודשים יחד".
נשמע יפה עד עכשיו, אבל מה בעצם קורה בגרעינים? אתם לא תנועה, אין לכם קינים, למה אתם בעצם מחנכים?
אורי: "במרכז תפיסת ההדרכה עומדת תפיסת האוטונומיה של הגרעין. אנחנו תופסים את החניכים כמובילים את גרעיניהם ואת צוות ההדרכה כמלווה. כלומר, ככל שאנו יכולים, בהתאם לאילוצי הלו"ז והזמנים, אנו מלווים את החניכים בהובלת הדברים. בנקודות בהם החניכים בוחרים לא לקחת את ההובלה – צוות המדריכים יגבש את התשובות לגורמים החיצוניים.
ניר: "אותו עיקרון מוביל אותנו גם בגיבוש צוות המדריכים – מתוך שאיפה כי תפקיד המדריכים יישאר תמיד שני למרכזיותה של הקבוצה. אנו עושים מאמצים לגייס מדריכים בעלי אופי שונה ואורח חיים שונה. המדריכים מדריכים בהתנדבות, מתוך רצון שההדרכה לא תהיה מקצוע ושכל מדריך יביא לתוך ההדרכה את עולמו. בשונה מהדרכת הגרעינים בתנועת הנוער, בה המדריך מתחייב למספר שנים אנו אימצנו את מודל הדרכת המד"צים בתנועות הנוער בה הקבוצה היא קבועה לאורך השנים וכל תחילת שנה המד"צים מתחלפים. מכיוון שברצוננו לגייס מדריכים טובים ורציניים אנו בוחרים להעדיף את איכות ומוטיבציית המדריכים על פני משך הזמן אליו הם מסוגלים להתחייב.
טוב ובכל זאת מה יעד ההגשמה? אחרי הכול זה קיבוץ לא?
אורי: "כמו כל המסלול הזה, בסופו של דבר הוא מתעצב בעיקר על בסיס הבחירות של החבר'ה עצמם. אם הגרעינים יבחרו בקיבוצים כנראה שזה יהיה הכיוון. התהליך החינוכי שלנו מעודד אותם להישאר כקבוצה לאחר השחרור ואנחנו עושים מאמצים לחבר אותם למעגל הקבוצות הארצי. אם אותן קבוצות חברתיות, משימתיות ולומדות יחיו בקיבוץ או בעיר זה פחות חשוב לנו".
תנועות הנוער יוצרות תהליכי עומק משמעותיים אך בפועל הנח"ל הולך וקטן. הבנו שאנחנו רוצים להציע משהו שונה
היה פה פער ציפיות אדיר שלא היה ניתן לגישור. איך קבוצה של חבר'ה בני עשרים וקצת יכולים לעמוד בציפייה של קיבוץ שהשקיע בהם מאות אלפי שקלים?
אנו אימצנו את מודל הדרכת המד"צים בתנועות הנוער בה הקבוצה היא קבועה לאורך השנים וכל תחילת שנה המד"צים מתחלפים
על הגרעינים:
ש"ד – מחזור א'
החניכים: גרעין נהר בוגרי שנת שירות בתנועה הקיבוצית וחוגי סיור. התגבשו במהלך שנת השירות ומהווים מחזור א' של המסלול.
התהליך: במהלך הפרק הצבאי הם אומצו על ידי קיבוץ זיקים ומקיימים שם גם את שלב השל"ת האחרון.
הקיבוץ המאמץ: הקיבוץ מוצא את המודל מעניין ורלוונטי על אף הקשיים שמקורם היו במחויבות המועצות האזוריות לאחזקת הגרעין.
ש"ו – מחזור ב'
החניכים: בוגרי שנת השירות של התנועה הקיבוצית
התהליך: המדריך וצוות הגיוס עשו עבודה רבה עם הגרעין ויצרו תהליך משמעותי לפני הגיוס. בהחלטה משותפת כלל חברי הגרעין יצאו לפיקוד פרט לאחד שעבר לגרעין שדה בוקר.
ש"ח – מחזור ג'
החניכים: בוגרי שנת שירות בתנועה הקיבוצית, בוגרי איילים וחוגי סיור.
התהליך: התגבשו לקבוצה של מעל 50 חיילים לקראת הגיוס במתכונת של שלושה גרעינים. שני גרעינים רגילים וגרעין פיקודי. הגיוס עבר לנובמבר דבר שבא לידי ביטוי במיצוב מחדש של המסלול שאפשר העמקת ההכרות של חברי הגרעינים לפני הגיוס.
כיום יש בשכבה שלושה גרעינים גרעין רפיקי, גרעין חספס והגרעין הפיקודי.
צוות המדריכים: אוריה מגרעין פארן, שגיב יערי מקיבוץ פלך, נטע בן יצחק מקיבוץ נחשון.
ש"י – מחזור ד'
החניכים: כ-80 חניכים, שנאספו בתהליך גיוס רחב בשיטת חבר מביא חבר.
הגרעינים: גרעין אבוקדו , גרעין תלם, גרעין איילים ועוד שני גרעינים מקרב בוגרי שנת השירות שטרם בחרו שם.
צוות המדריכים: בוגרי מחזור א' שבשל"ת אחרון בזיקים ומדריכים נוספים
|
שיחה עם חברת גרעין
שם: מאי גילאון
מאיפה את?
אני מראשון לציון.
מה עשית בשנת שירות?
עשיתי מכינה קדם צבאית במכינת לכיש.
למה החלטת להצטרף לגרעין?
זה התחלי בזה שמישהו מהמכינה שמע על הגרעין והתחיל לדבר על זה. אני מאוד רציתי ללכת לחיל חינוך והאופציה היתה חסומה לי. שמענו על זה שיש גרעין נח"ל ואפשר להגיע לתפקידים בחינוך בנח"ל. הלכנו לבדוק גרעין בבינ"ה וזה לא מצא חן בעינינו. שם שמעתי על גרעין של התנועה הקיבוצית.
במהלך השנה של המכינה חתמתי לנח"ל. המכינה נגמרה ביוני אז המפגש הראשון שלי עם הגרעין היה אחרי סוף המכינה, אבל עבור רוב חברי הגרעין זה היה עוד במהלך שנת השירות.
איזה דברים עשיתם בתור גרעין?
עד עכשיו היינו בכמה סמינרים בקיץ. באוקטובר עשינו חודש של עבודה חקלאית וברשות העתיקות בציפורי, זה היה חוויה משמעותית של גיבוש.
בסמינרים דיברנו על הנח"ל, על מה זה אומר להיות קבוצה לשנים הקרובות ואולי גם אחרי כן. אחד הדברים בגרעין הוא שנותנים לנו המון חופש בחירה. כבר את הסמינר השני שעברנו חבר'ה מתוכנו בנו. את חודש העבודה אנחנו ארגנו. דיברנו גם על צבא וחלוקה לתפקידם ואיך זה משפיע על הגרעין.
מה עוד היית רוצה שתעשו?
הייתי רוצה שנהיה קבוצה חזקה. אני מאמינה שאנחנו חבר'ה טובים ואני מאמינה שאנחנו יכולים לעשות דברים גדולים ושבפרק משימה נוכל לעשות דברים, היאחזות, עבודה חינוכית ועוד.
איזה מקום יש לתפישה השיתופית מבחינתך להיותך בגרעין?
זה משהו שמדברים עליו. כרגע אנחנו 80 ואנחנו מחלקים לחמישה גרעינים. יש חבר'ה שבאו יחד משנת השירות. אני מרגישה שכשנהיה יותר מגובשים יהיה אפשר לדבר על דברים יותר רציניים כמו שיתוף. כרגע אנחנו לא מכירים מספיק אז זה קצת באוויר אבל בהחלט מדברים על זה. |
|