בתחילה כשישבתי לכתוב את הסיפור הזה, רציתי לספר על הביקור הנחמד שהיה לי במקסיקו בשבוע שעבר, ועל הכמות הבלתי ניתנת לתיאור של הישראלים שפגשתי שם. אבל בעוד השורות נפרשות בפניי, ואני כותבת על עוד ישראלי ועוד ישראלי, אני מבינה לפתע שזה לא חידוש שבדרום אמריקה ובמרכזה - כולם ישראלים. כך כבר הרבה שנים, והבדיחה כבר לא מצחיקה אף אחד. אז מחקתי פסקה ועוד פסקה, ורק את הכותרת השארתי למזכרת.
ובכל זאת קשה שלא לתמוה - למה זה שאנחנו מחפשים תמיד את שאר הישראלים? למה החיבור כל כך טבעי, על אף שרובנו חושבים שאנחנו לא "הישראלי המכוער", ועל אף העובדה שבטיול או בחופשה אנחנו בעצם רוצים לברוח מהחיים שלנו?
ואיך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה ישראלים בכל מקום ואנחנו הרי מדינה כל כך קטנה... נשאלת אם כן השאלה, איפה כל הסינים כשצריך אותם? חופשה בחופים הלבנים של אי במקסיקו מאפשרת למוח לנדוד מעט ימינה ושמאלה ולתהות על קנקנם של שאלות מסוג אלה.
העלינו איפה מספר אפשרויות:
האחת היא שהתרבות שלנו מיוחדת וייחודית, מאוד ישירה ואמיתית. לעיתים אגרסיבית, אך לא פעם מאוד רגישה. נקודות תורפה רבות כל כך משותפות לדורות שלמים, וקרעים ופילוגים שאינם על פני השטח קשים לתיאור על רגל אחת. תרבות כזו לא ניתן לחלוק בקלות, וקשה גם ההסתגלות אליה וההתאמה המיידית. לכן, קל לו לישראלי הצעיר, לנוח את מנוחת הלוחם שלו דווקא עם אדם שיידע מתי לצחוק ומתי לבכות, מתי להתעניין ומתי להפסיק לשאול שאלות.
נותרה השאלה למה בכל מקום בעולם?
חפרנו בהיסטוריה, והבנו שאת נדודי הצעיר הישראלי לא ידעה המדינה מאז ומעולם, אלא רק בסביבות האינתיפאדה ומלחמת שלום הגליל התחילו הדורות הצעירים להטיל ספק במדיניות ובמדינה, והבריחה למקום אחר הקלה את התמודדות. לפני כן היו טיולים והיו נסיעות - אבל לא מסעות חיפוש עצמי כמו שהם מתבטאים היום. ואם כך נותרת עוד שאלה אחרונה - למה כל הישראלים מתקבצים באותם המקומות בכל העולם? והתשובה לכך טמונה בדרך חיים שכולנו חיים, אבל בלי לשים לב.
תלך לשם, תקנה בזול פה
הישראלי הוא "היהודי הממליץ". כל אחד מאיתנו נעשה מומחה למשהו כשהוא ממליץ למישהו אחר לעשות כמוהו. "אל תקנה כאן, תקנה שם יותר בזול", "עזוב אותך מהתבלין הזה, תכין את זה עם התבלין הזה אני אומר לך"...
נוספות לכך המלצות המטייל המתמיד "היינו עכשיו בטורקיה, אתם מוכרחים לנסוע, זול, קרוב, שקט - מומלץ בחום!". כך עוברות השמועות מאוזן ישראלית אחת לאוזן ישראלית אחרת - בדרום אמריקה כמו בכל מקום אחר בעולם - סע לכאן, תאכל את זה, שן במוטל הזה, טוס בחברה הזו, צפה בהצגה הזאת, בקר באתר הזה, אתה מוכרח לעשות צניחה חופשית ואני לא מאמין שלא היית בקוסקו...
כן כן, איך שלא תסתכלו על זה אנחנו אוהבים להמליץ. אם היה טוב אין שום סיכוי שלא כל העולם יישמע על זה, ואם לא היה טוב, אין סיכוי שאנו נהיה הפראיירים היחידים שייפלו בפח הזה!
כך, עם בירה ביד ורוח אוקיינוס על פני המים, כל המחשבות רצות לנו בראש. ובמיוחד כך, כשהשמש מחממת ובוערת מעל הראש, אפשר בקלות להבחין שמהצל של עצמך - הישראלי האחר - לא תוכל להסתתר והוא יבוא איתך, לפניך או אחריך (תלוי איזה שעה ביום), לכל מקום אליו תלך.
ועכשיו, מספיק דיבורים.
במקסיקו כבר הייתם? עוד לא? מומלץ!!!!