תארו לעצמכם חבית המחוברת לציר, כמו המתקן עליו רצים הילדים בגני השעשועים. תארו לעצמכם שאל החבית מכניסים חומרים אורגניים, ובמקום להפוך אותם בעזרת קילשון ושרירי גב מאותגרים, הילדים מלאי האנרגיה רצים ומערבבים את תוכן החבית עד שמתקבלת תערובת מזינה לגינה. תארו לעצמכם שבמטבח יש פח מעוגל, אליו אתם זורקים את שאריות האוכל. בתוך הפח יש תולעים אדומות, שמבצעות תהליך שלם של סינון ועיכול המזון והפיכתו להומוס – תוצר עשיר ויעיל לטיוב הקרקע.
רעיונות חדשים ואולי מציאות. ובינתיים אני פשוט זורק פסולת אורגנית מחלון הקרוואן שלי, בתקוה שתינחת במיכל הקומפוסטר (מין חבית פלסטיק התוחמת את ערימת הקומפוסט) שניצב ממש מתחת לחלון.
הילד שאהב בננות
לאחר עבודה מאומצת של העברת הקומפוסט המוכן לערוגה החדשה בגינה והפיכת הערימה, נשכבתי לנוח על הערסל. עייני נעצמו למחצה בוהות בקומפוסטר. נזכרתי בסיפור על הילד שאהב לאכול בננות.
בכל יום בבוקר, בזמן ששאר חבריו היו מחכים להסעה לבית הספר, היה הילד צועד בשביל החרדלים שטיפס אל גבעה קטנה, יורד לרחוב האבטיחים ומשם מגיע לשיעור הראשון ממש כמעט בזמן. בראש הגבעה הוא היה נוהג לזרוק את קליפת הבננה לבור קטן. הבור נראה לו מקום מתאים יותר מהמדרכה ברחוב האבטיחים, שם זלמן מלך הרחוב עלול להתחלק על הקליפה בזמן שהוא סוחב שלושה אבטיחים ביד אחת ועוד חמישה מלונים ביד השניה ומי יודע לאיזו שרשרת תאונות זה עלול לגרום.
איך מכינים קומפוסט?
חשוב להתאים את דרך העבודה לסגנון החיים שלכם, למבנה הבית ולכמות הפסולת האורגנית שיוצאת ממנו. אך אל דאגה, זה יכול להיות עניין פשוט: לזרוק פסולת אורגנית בבור קטן בחצר, להשקות ולהפוך את הערימה בעת הצורך.
למשקיעים יותר:
- את הערימה בונים על שכבה של גזם ענפים, על מנת לאפשר ניקוז טוב של נוזלים.
- גובה הערימה יכול להגיע לכמטר, ומידותיה כמטר על שניים.
- כדי לשמור על לחות הקומפוסט מומלץ לכסות למעלה ובצדדים בעשבים יבשים.
- ניתן גם להוסיף צינור, שישמש כמעין ארובה לאוורור טוב יותר.
- בזמן הערמת החומר יש להרטיבו, ובקיץ להשקות מדי שבוע.
מה קורה בפנים? בהתחלה תתחמם הערימה עד לחום של 60 מעלות צלזיוס. לאחר מכן יכנסו השלשולים ושאר האורגניזמים המפרקים את החומרים בצורה איטית יותר.
זה לא מסריח? אם העבודה נעשית טוב, לא יהיו זבובים או ריח ריקבון.
מתי זה מוכן? רצוי שיהיו בגינה שלוש ערימות במרווחים של חודשיים במצבים שונים של התפתחות. לאחר כמה חודשים, כשהחומר יהיה אחיד בצבע חום-שחור, הערימה מוכנה.
בור הבננוצ'י
יום אחד בהפסקה הקצרה בין שעתיים של הכתבה לשעתיים של מבחן אמריקאי, עדי חברו לשולחן הציע לו שלוק מהבננוצ'י שלו – שייק הבננות החדש שנכנס לאפנת ההפסקות הקצרות. "טעים, אה! וגם מקבלים מדבקה של בננה עם פרצוף חמוץ", הכריז עדי. החל ממחרת, לאחר סדרה של טיעונים סנגורים לאמא, הילד החליף את בננת הבוקר האהובה שלו בבננוצ'י. בכל יום בראש גבעת החרדלים הוא היה זורק את בקבוק הפלסטיק הריק בבור. זה נראה לו מקום מתאים, הוא הרי ידע שכשזלמן המלך סוחב אבטיחים הוא יכול בקלות גם להחליק על בננוצ'י. אין צורך לתאר שהבור התמלא במהירות בבקבוקים והילד החל לחפור עוד ועוד בורות בגבעה...
כמה עובדות מעניינות בנושא:
אוכל ונייר הם שני התורמים העיקרים לאתרי הטמנת פסולת, והם מהווים יותר מחצי מהפסולת- יותר מכל מוצרי הפלסטיק, החיתולים והצמיגים ביחד.
אוכל מתכלה בטבע, אך ברוב מטמנות הפסולת הוא אינו מתכלה בשל חוסר בחמצן.
תהליך הקומפוסטציה מייצר חום אשר יוכל, אולי, בעתיד לשמש אותנו בצורות שונות לייצור אנרגיה.
אני לא מוציא שום דבר מהגינה, חוץ מאת ננדה הכלבה לטיול שלוש פעמים ביום. גם כשאני תופס את צבי הצב לועס בעונג עלי חסה, אני מסובב אותו כמה סיבובים כדי שיאבד כיוון ומרחיק אותו לגינת הכרוביים של השכן, שם גם גרות שתיי צבות, שיהיה לו נחמד. גזם ענפים ועלים יבשים משמשים אותי להכנת ערוגות מוגבהות לקומפוסט, עשבים שנקצרו מתאימים לחיפוי – הם מגינים מהשמש, שומרים על לחות ובכך מאפשרים חיסכון משמעותי במים.
בטבע הרי הכל מתכלה, חוזר אל מקומו ואף מזין חיים חדשים.