שום חורף כבר לא מבלבל את תושבי המשק בו אני גרה, קיבוץ מעגן. אנחנו גם לא צריכים שרשות המים תיאות להזכיר לנו מידי הפסקת פרסומות שהכנרת מתייבשת ושיש להצילה - אנו עדים למצב העגום שלה כל יום, כל שעה. אנחנו מתעוררים מידי בוקר לנוף שהפך לנגד עיננו מגלויה ציורית לפרסומת לשאננות ולבזבוז. אומדים מידי יום עד לאן מפלס המים התרחק, נזכרים מידי פעם איפה היה קו המים לפני כמה שנים ומבכים את רצועת החוף הצרה שהייתה מלאה עד אפס מקום במשפחות בכל שבת בבוקר, רצועת חוף שהולכת ומתרחבת והיום כבר אין מספיק חברים בקיבוץ כדי למלאה ולו למחצית (ולא בגלל המצב הדמוגרפי). ה"אי", שבתור ילדים היינו מתלהבים כשהיה מציץ אחת לכמה ימים בסוף הקיץ ומתכסה במים שוב עם בוא הגשמים, הפך כבר לחלק מהנוף. הניחושים השנה הם כבר לא אם יתחבר עם קו החוף "כן או לא?", אלא "מתי?".
מה אפשר לעשות
מה לא עשו בשביל הכנרת? ניסו להקיף אותה במעגל אנושי מגוחך, התפללו לגשמי ברכה כל שנה, הוציאו הון עתק על קמפיינים עם מיטב ידועני ארצנו למודעות לחיסכון במים, חוקקו חוקים, הטילו קנסות וכל משפחה שבאה לנופש השנתי שלה בכנרת הקפידה לצקצק בלשונה על מצבה הנורא ולא שכחה להשאיר אחריה שובל של פסולת וזוהמה כמזכרת. והכל מעט מידי ומאוחר מידי.
בקיבוץ, כולם יודעים, גינה גדולה
ומטופחת היא סמל סטטוס. אבל
איך שומרים על גינה שתהיה גם
מטופחת וגם חסכונית במים?
שיחה קצרה עם רן פאוקר
מקיבוץ ניר-עוז הבהירה לי שזה
לא חייב להיות פרדוקס. רן הוא
במים, ואף זכה בפרס "נגב בר
קיימא" על פועלו ומחקרו בתחום.
יחד עם אחיו ובתו הוא ייסד גן
אקולוגי חסכוני במים. בגן
שבקיבוץ נערך בין השאר ניסוי
מדעי, בו נבחנת יכולתם של 900 מינים וזנים של צמחים לגדול ולהתאקלם בנגב ללא השקיה. 370 מהם כבר הצליחו וכעת הם מופצים לניסוי נרחב יותר.
טיפ ממומחה
אז איך אפשר להפוך גינה מצהיבה וחרבה לירוקה וחביבה, ולעזור לכנרת להשאר בחיים? הנה כמה טיפים מהמאסטר רן פאוקר וממומחה הגינון עודד יפה
ממעבדת שלפ:
• שתלו צמחים שלא זקוקים להרבה מים.
• הקפידו לשים את הצמח הנכון במקום הנכון כדי לנצל מינימום משאבים ומינימום מים. ביחנו היטב את חלקת הגינה שלכם: איפה יש שמש, איפה צל ואיפה יש גם וגם, והתיעצו עם איש מקצוע שימליץ לכם על צמח מתאים.
• השקו אך ורק עם רדת החשכה, כדי לצמצם התאדות של מים בשמש.
• פזרו על הקרקע חיפוי על מנת לצמצם את התאדות המים. שבבי עץ עדיפים על פני טוף, כיוון שהם הופכים למזון לקרקע לאחר שהם נרקבים.
• הרכיבו מד- מים נפרד לגינה כדי למדוד את כמות המים בפועל, ובידקו האם היא תואמת את המומלץ והרצוי.
• אם אתם לא נבהלים מ"דורדורים", עץ גדול כמו פיקוס שלא זקוק להשקיה יכול להוות גינה מכובדת והוא גם אידיאלי לילדים.
• הקפידו לנכש עשבי בר סוררים עוד בהיותם קטנים: מאוחר יותר הם יגזלו לצמחי הנוי שבסביבתם את המים שלהם.
• אם אתם משקים במערכת טפטפות, דעו שהיא לא צריכה להיות אחידה בהכרח. כל גידול צריך לקבל את הקצבת המים שלו: עץ גדול זקוק ליותר מים מפרחים עונתיים.
• שורשים של עצים גדולים נוטים להתפרש על שטח עצום מתחת לפני האדמה ולשתות את המים של הצמחים האחרים בסביבה. אל תגלו רחמנות: באמצעות את חפירה גדעו את השורשים הפולשניים. שימו לב שהחיתוך יעשה רחוק מהגזע, כך שיוותרו לו מספיק שורשים הנחוצים לו.
• תוכלו להקל על חיי הדשא ביצירת חורים בקרקע עם קלשון חפירה. כך המים יחדרו פנימה, ושורשי הדשא יוכלו להגיע אליהם בעומק במקום לעלות אל פני השטח.
בקיבוץ שלי כבר נערכו שיחות בנושא המים לכל חברי הקיבוץ, מונו "נאמני מים" לפי שכונות מגוריםובקרוב יותקנו "חסכמים" בכל הבתים. גם החקלאות בכל האזור התאפיינה השנה בפחות בננות ויותר חיטה, בשביל לחסוך בהשקיה
(ככה זה במדינה שעדיין משקים בה במי שתייה;
מדינה שפיתחה שיטות הטפלה ושיווקה אותן
לכל העולם, אבל אצלנו עדיין אין). זה לא מה
שיציל את הכינרת אבל זה יכול לעזור, כי בשורה
התחתונה חבל על כל טיפה...