שנתון התנועה הקיבוצית ל-2009, שפורסם לאחרונה, מצביע על המשך צמיחה כלכלית ודמוגרפית בקיבוצים. הנתונים הכלכליים המופיעים בשנתון מתייחסים ל-2007, שהייתה שנה טובה מבחינה עסקית, והם מצביעים על עלייה בסך כל ההכנסות בקיבוצים מ-26,681 מיליוני שקל
ב-2006, ל-28,555 מיליוני שקל ב-2007.
עלייה בהכנסה נרשמה בכל התחומים - בתעשייה, בחקלאות, במסחר ובשירותים - כאשר הענף המוביל בתעשייה הוא, כצפוי, פלסטיקה וגומי, עם מכירות בסך 2007 13,792 מיליוני שקל.
מכירת סוף עונה. צילום: יואב כרמון
קיבוצים עשירים מאד, קיבוצים במצב קשה
עם זאת, התפלגות ההכנסות בין הקיבוצים גדולה: ל-123 קיבוצים יש הכנסה כוללת של פחות מ-60 מיליון שקל בשנה, ל-64 קיבוצים הכנסה שנתית שנעה בין 60 ל-120 מיליון שקל בשנה, ול-69 קיבוצים הכנסה בסך 120 מיליון שקל ומעלה.
חלוקת הקיבוצים, לפי הרווח הנקי שלהם ולפי ההון העצמי, מאשרת תמונה ידועה של קיבוצים עשירים מאוד מול קיבוצים במצב כלכלי קשה. 39 קיבוצים אינם מתאזנים בשוטף, ונרשם להם ב-2007 הפסד נקי: לחלקם הפסד של למעלה משני מיליון שקל (ב-2006 היו בקבוצה הזו 50 קיבוצים). בקצה השני של הקשת מצויים 65 קיבוצים עם רווח נקי שמעל 10 מיליון שקל בשנה. ל-44 קיבוצים יש הון עצמי שלילי, ל-19 מהם הון עצמי שלילי מעל 25 מיליון שקל. ל-49 קיבוצים יש הון עצמי חיובי מעל 75 מיליון שקל. ב-48 קיבוצים ההכנסה לחבר היא עד 200,000 שקל לשנה, ואילו ב-54 קיבוצים ההכנסה לחבר היא מעל 700,000 שקל בשנה.
תמונת המצב ב-2008 וב-2009 תהיה שונה. "2009 היא שנה קשה, כלכלית ופיננסית", כתב מזכיר התנועה, זאב (ולוולה) שור בדברי ההקדמה שלו לשנתון: "המשבר בשני מקורות ההכנסה הגדולים שלנו, תעשייה וחקלאות, פוגע קשה בקיבוצים, ומאיים על המשך צמיחת המגזר הקיבוצי".
"באותם מקומות שהמשבר הכלכלי הביא להפסדים ולקשיים בתזרים המזומנים", הוסיף דורון סט, מנהל אגף הכלכלה, "יהיה צורך לבצע צעדים שישנו את המצב ולא יסכנו את המשך הפעילות של הקהילה ושל העסקים".
השיתופיים הם רוב בנגב ובערבה
175 קיבוצים התנהלו ב-2008 במודל רשת הביטחון, 17 במודל משולב, ו-64 במודל השיתופי. תשעה קיבוצים הצטרפו בשנה זו למודל רשת הביטחון. 20 קיבוצים מתוך 64 השיתופיים נמצאים בנגב ובערבה, ובאזורים אלה הם מהווים רוב מכריע. 28 מבין 33 קיבוצים בגליל העליון מתנהלים במודל רשת הביטחון.
באשר לאוכלוסייה: זו מונה בכל התנועה הקיבוצית, כולל הקיבוץ הדתי, 123,300 נפש, ומסתמנת עלייה מתונה בתחום הזה לאורך השנים האחרונות. מספר החברים דווקא קטן, מ-51,940 ב-2007 ל-52,583 ב-2006, אולם יש גידול מתמיד באוכלוסייה קבועה שפרטיה אינם חברים, וכן גידול במספר הילדים - 23,314 ילדים ב-2007, לעומת 20,154 שנה לפני כן. ב-14 קיבוצים יש פחות מ-100 נפשות, ולעומתם, ב-19 קיבוצים מעל 700 נפשות.
מחד, מגמת הקליטה של חברים חדשים קיבלה תאוצה גדולה בשנים האחרונות, אך מאידך, מתוך 254 קיבוצים, שנתוניהם הועברו לעורכי השנתון, כ-100 כלל אינם מטפלים בנושאי הרחבה או קליטת חברים בשטחי הקיבוץ. 84 קיבוצים החלו באכלוס ההרחבות, רובם באזור יהודה וגליל עליון.
הפרק האחרון בשנתון מוקדש להסדרים. השיפור בכלכלת הקיבוצים, עסקת תנובה, שבוצעה בתחילת 2008, והסדר חובות הסוכנות שנה אחר כך – כל אלה הביאו את התנועה הקיבוצית למצב, שבעיית החובות לבנקים, שהייתה גורם דומיננטי במשך יותר מ-20 שנה, נותרה במספר קטן בלבד של קיבוצים. אצל חלק ניכר מהקיבוצים המתקשים, הועברה בעיית החוב מהבנקים אל הארגונים האזוריים. "2009 עתידה להיות שנה קשה, לפחות מבחינה כלכלית ופיננסית", מסכם דורון סט באזהרה, "קיבוצים שלא יידעו להמשיך ולהתייעל, ואחרים שלא יידעו לתרגם את האקלים העסקי לחיסכון ולהתייעלות, עלולים למצוא את עצמם במצב קשה הרבה יותר מזה שבו הם נמצאים היום".