טרנד חדש פורח בקרב מסיימי שנת השירות הקיבוצית: גרעיני בני קיבוצים המבקשים להמשיך ולהעמיק את הקשר ביניהם ואת הקשר לתנועה הקיבוצית. חמישה גרעינים ייכנסו לשל"ת במהלך אוגוסט בקיבוצים סמר, לוטן, יהל, יזרעאל וניר-עוז.

מצד אחד הקיבוצים השיתופים זקוקים לגרעינים כדי לחזק את השורות - פיזית וערכית, ומצד שני מסיימי שנת השירות מחפשים עם תום השנה אפיק להגשמה ולמימוש הפוטנציאל הגלום בהתנסותם - זהו הרעיון העומד מאחורי הקמת "גרעיני הקיבוצים".

מסלול ההגשמה של הגרעינים מובנה כך שבשלב הראשון הם בונים את הקבוצה על יסודות ערכי הקבוצה החינוכית והקיבוץ השיתופי, ובהמשך לומדים להכיר את הרעיון של חיי השיתוף, את תולדות התנועה הקיבוצית, את המשבר בחברה הישראלית והקיבוצית ואת המאבק על דמותן - תוך הבנה שקיבוצי המטה הם החלק הסוציאליסטי של התנועה הקיבוצית, אשר נאבק במגמות ההפרטה ופירוק החברה. השלב האחרון הוא הבחירה בקיבוץ המאמץ.

הגרעין הראשון במסלול הגרעינים החדש הוא גרעין נהר, שחבריו עדיין משרתים בצבא. למרות זאת, לגרעין כבר יש קשר חם עם קיבוץ היעד – זיקים. הגרעין הוקם תוך כדי שנת השירות, כאשר כל אחד מהחברים (קיבוצניקים ועירונים) עבד ותרם במוסד אחר, והתנועה הקיבוצית איחדה בין כולם ושלחה אותם יחד למסלול הנח"ל.

במה שונה גרעין נהר מהגרעינים של לפני 30 שנה?

שחר: "היום יש בגרעינים ילדים שרק רוצים לעשות טוב למדינה, לעצמם ולאנשים אחרים. פעם היו מקימים ישובים חדשים, והיום כבר לא".

גפן: "הגרעינים של היום מוכוונים בעיקר לעבודה חינוכית עם נוער, לשיקום נוער מנותק ושילובו במערכות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות, זאת בניגוד למטרות גרעיני הנח"ל בעבר, שכללו את ההתיישבות בנגב ומשימות חקלאיות נוספות".

איך זה משפיע על הקיבוץ?

שחר: "אין תמיכה אמיתית ומכל הלב בסוציאליזם ובשיתופיות, אלא רק ניסיון לעזור למדינה ולקיבוץ ע"י חיים שיתופיים, שהם גם מאוד כיפיים".

ניר: "הקיבוץ של היום שונה מהקיבוץ הישן. הקיבוצים היום לא צריכים חלוצים, הם צריכים ממשיכי דרך, והדרך היא חינוך".

למה חבר'ה צעירים רוצים היום קיבוץ?

שחר: "רוב החבר'ה הצעירים לא רוצים קיבוצים, אבל מי שיש לו אהבה לטבע ולאוויר נקי ושקט נשאב מהר מאוד לקיבוצים השיתופיים".

ניר: "מי שחווה חיי קומונה בשנת שירות ועוד המשיך למסלול נח"ל, כנראה יאהב את רעיון הקהילה השיתופית. מבחינתי זה חלום".

אנה: "אנחנו מחפשים להרגיש תחושת שייכות, מקום שנוכל להשתלב בו, להשפיע ולשנות דברים. הקיבוץ הוא מקום מצוין לכך: כל יוזמה משפיעה על כל כך הרבה גורמים".

גפן: "חלקינו חווינו את מהות החיים השיתופיים וחלקינו חיים במושבים וערים. למרות כל ההבדלים, כולנו שואפים להתחיל יחד לחיות באורח החיים השיתופי בזיקים, לתרום בענפי הקיבוץ השונים ולהביא עמנו רוח צעירה".

אנה: "האנשים מגיעים מכל קצוות הארץ. כל אחד מביא את הלך הרוח שלו ושל המקום ממנו הוא מגיע. בגרעין זה יוצר איזון מאוד בריא. לדוגמה, יש בגרעין עירוניים וקיבוצניקים, הקיבוצניקים עוזרים לעירוניים להשתלב, והעירוניים עוזרים לקיבוצניקים "לחשוב מחוץ לקופסה".

מה ייחודי בגרעין כמו שלכם?

גפן: "השוני בינינו לבין גרעינים אחרים בולט בעיקר בעובדה שההיכרות בין חברי הגרעין היא קצרת טווח, וזה גורם לקושי בקבלת החלטות שמסלול הנח"ל דורש, לדוגמה בבחירת אחוז מתוך הגרעין לפיקוד. אבל אנחנו מקבלים את הקשיים כאתגר חיובי שתורם להתפתחות הגרעין".

אנה: "הרב-גוניות יוצרת משהו מאוד מיוחד, שאין בהרבה גרעינים. כל אחד בא מרקע שונה וחלומות שונים, כאשר המטרה העיקרית היא חינוך ושיתופיות".

מה מייחד אתכם כגרעין (מטרות ושאיפות)?

גפן: "אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים תחת חסות של תנועה שעקרונותיה ומעשיה בשטח תואמים לשאיפות שלנו. ההכוונה של הגרעין לחיים בקיבוץ שיתופי ובחירת קיבוץ זיקים כבית עתידי לעשייה ולמחייה מרגשת אותנו. קיבוץ זיקים מארח אותנו בנדיבות בסופי השבוע, בהם אנחנו נפגשים לסמינרים ומפגשי גרעין חברתיים. העשייה בקיבוץ טרם החלה, לצערנו, אבל כבר עכשיו כולנו מצפים, שואפים וחושבים על התרומה בקיבוץ ובסביבתו".

ניר: "למרות כל השוני, ישנם דברים רבים המאחדים אותנו. כולנו מאמינים באורח החיים השיתופי, וכולנו מתעסקים בחינוך. בחרנו ביחד בקיבוץ זיקים, ובכך מצאנו משהו שמקדים בהרבה גרעינים אחרים. רוב הגרעינים לא יודעים איפה הם יתחילו לבנות חיים עם הגרעין. לנו יש את האפשרות להתחיל להתחבר לקיבוץ כבר בתקופת השירות בצבא. למרות שקשה לבקר הרבה בקיבוץ, זה נותן הקלה מסוימת, והתכווננות לתקופה שבה הגרעין יתאחד ויתחיל בעבודה החינוכית".

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד עשור?

שחר: "אני לא יודע לגבי הגרעין, אבל רוצה שטח פרטי שלי עם אדמה לחקלאות ומשק אוטרקי ואקולוגי".

ניר: "למען האמת, קשה כבר לדעת מה יקרה עוד כמה חודשים, כשנגיע לקיבוץ והשנים הבאות בכלל מעורפלות לגבי הגרעין. אבל כולנו הצטרפנו מסיבה מסוימת, והמטרה היא המשכיות. אישית, אני בטוח שאמשיך לעבוד בחינוך, והייתי רוצה לנסות לשלב גם עבודת אדמה ומשק".

למה דווקא קיבוץ? ולמה דווקא זיקים?

שחר: "למה זיקים? חוץ מהיופי והשלווה, האנשים והים, זה גם בגלל שהקיבוץ רצה אותנו, וזה מאוד חשוב כשרוצים לעבוד ביחד עם משהו".

אנה: "זיקים הוא קיבוץ שיתופי ומפותח. זהו שילוב מנצח, כיוון שיש בסיס שאיתו אפשר לעבוד, משהו שאפשר להמשיך אותו ולפתח אותו לדרכים חדשות. השיתופיות תורמת לרעיון ולמטרה של הגרעין והרצון לחזק אותה. חוץ מזה, זהו קיבוץ מקסים, יפהפה, מלא באנשים חביבים וחמים שמוכנים לקבל ולאהוב ופתוחים לרעיונות ויוזמות חדשות. יש בזיקים המון ענפים לפיתוח, אוכלוסיה מכל הגיוונים - בקיצור, המון מקומות לעבוד בהם ולפתח אותם מכל הבחינות. ולכן, זיקים זו בחירה מצוינת, לדעתי".

אורי אופיר, רכז הצעירים במטה ופעיל משולב של המטה והאגף, מלווה את המסלול ומוסיף: "יש כאן הזדמנות חדשה להעצים את מסלול הנח"ל ולחדש את הברית ההיסטורית בין הנח"ל להתיישבות העובדת בכלל, ולקיבוצים בפרט. גרעיני הנח"ל של תנועות הנוער מצוינים ומתאימים לחלק מהנוער, "גרעיני הקיבוצים" נותנים הזדמנות לקבוצה רחבה יותר של בוגרי שנת השירות להצטרף למסלול העשייה החברתית של הנח"ל".

הללי בלבן, מקיבוץ פלך, משלימה: "גרעין נהר הוא הראשון, ובימים אלה מתגייס הגרעין השני שמאומץ על ידי קיבוץ כרם שלום. ההיענות הרבה של בוגרי שנת השירות רק מעודדת ומחזקת. אנו מזמינים קיבוצים נוספים לפנות אלינו על מנת לקחת חלק במסלול בשנים הקרובות"