הסרט "127 שעות", שזכה ללא פחות מ-6 מועמדויות לאוסקר והפסיד בכולן, מבוסס על סיפורו האמיתי של ארון רלסטון, צעיר הרפתקן שעובד בחנות לציוד לטיולים וכמו כל קיבוצניק טוב, חובב טיולים וטיפוס הרים.
מה הסיפור שלו?
גיבורנו ההרפתקן, שיצא לטיול סולו ולא הודיע על מקום הימצאו אפילו לאמו (הוא כבר יחטוף על זה בארוחת ליל הסדר), נקלע בדרך ליעדו, קניון "בלו ג'ון" במדינת יוטה, בזוג מטיילות שאיבדו את דרכן ומועיל בטובו להדריך אותן אל המקום אל בריכת מי התהום אליה הן חפצות להגיע. אחרי שהשלושה מבלים יחד זמן מה ומשפריצים הרבה מים על המצלמות, נפרד ארון מידידותיו החדשות וממשיך לכיוון יעדו העיקרי. לצערו, הוא לא יודע שיש סיכוי טוב ששתי הבנות החינניות הללו יכולות להיות שתי הנפשות האחרונות שיראה בחייו. רגע לפני שגיבורנו מגיע למחוז חפצו הוא נקלע לתאונה וידו נתקעת בין סלע גדול לאחד מקירותיו של חריץ בקרקע. מכאן והלאה אנו מצטרפים לארון במהלך 127 השעות (5 ימים ו-7 שעות,למי שאין לו כוח לחשב) בהן הוא תקוע בתוך חריץ באדמה, באמצע השום מקום של מדבריות יוטה. במהלך ניסיונותיו לשרוד ולחלץ את עצמו, בלי לאבד את העשתונות, מעלה ארון זיכרונות מעברו ומגלה כמה תובנות חדשות על חייו.
את מי נראה שם?
את גיבור הסרט מגלם ג'יימס פרנקו (חובבי סרטי הקומיקס יזכרו אותו כ"הארי אוסבורן", מסדרת סרטי ספיידרמן), אשר זכה במועמדות לאוסקר בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר על תפקיד זה. פרנקו, בתפקידו הגדול ביותר עד כה, מצליח להעביר לצופה בצורה פנטסטית את החוויה הטראומטית-הירואית של הגיבור בסרט ולא נופל בביצועיו מטום הנקס בסרט "להתחיל מחדש", שם מגלם הנקס את דמותו של קריס נולנד שמתרסק עם מטוס על אי בודד.
מכיוון שרוב הסרט מתרחש סביב 127 השעות בהן תקוע גיבורו בתוך בור באדמה, כמות השחקנים המשתתפים בו דלה למדי ולמעט דמות הגיבור אין עוד שחקנים מפורסמים. את שתי הבנות איתן מתיז פרנקו מים בתחילת הסרט אולי תזהו כ"ההיא מ'ג'ואן מארקדיה'", או "החברה של מארק וולברג ב'על הכוונת'". בחורה נוספת, המגלמת את חברתו של ארון בה הוא נזכר במהלך 127 השעות, היא "הצרפתייה מ'הארי פוטר'".
 |
| הארי, מאחוריך |
למה זה מעניין אותי?
מה כבר יכול להיות מעניין בלראות את אותו הבנאדם באותה הפוזיציה במשך סרט שלם? התשובה תמונה בבימוי, בצילום ובעריכה. במאי הסרט דני בוייל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממוביי"), לקח סיטואציה שיכולה לשגע את הצופה והפך אותה למרתקת על ידי משחק מתמיד והיפראקטיבי כמעט עם זוויות הצילום ומיקומן השונה והמשונה. יש זוויות צילום מתוך מימיה, צינורית שתייה, ידו של הגיבור וכמובן המצלמה של הגיבור, בה הוא מתעד את מעלליו בטיול. בנוסף, חובה לציין את פס הקול הנהדר (גם בקטגוריה זו היה הסרט מועמד לאוסקר), שמעביר אנרגיות חזקות לאורך כל הסרט. לבסוף, כאשר מחברים ביחד את זוויות הצילום המעניינות, פס הקול האנרגטי, המשחק השובה של פרנקו וזורקים גם כמה בדיחות ומשפטי מפתח למונולוגים של הגיבור עם עצמו, מקבלים סרט שפשוט לא נותן לצופה שנייה של שעמום. אולי אפילו תקבלו ממנו מוטיבציה לקחת תרמיל ומקל ולצאת לטייל במדבריות ישראל.
 |
| זוויות צילום מיוחדות, משחק היפראקטיבי |
כמה הוא מקבל?
מדד היופי: יש לא מעט בחורות יפות, אבל הן מקבלות דקות מעטות ורובן בתחילת הסרט. בנות המין היפה, לעומת זאת, יקבלו הרבה זמן איכות עם ג'יימס פרנקו "ההורס", שלא סתם נבחר להנחות את טקס האוסקר (למרות, ואולי בזכות, מועמדתו לתואר השחקן הראשי הטוב ביותר). מעל כל הקשקוש הסקסואלי הזה, בולט הנוף המרהיב של אזור ה"קניונלנד" ביוטה ולוקח את ההצגה בגדול.
מדד הגועל: למעט סצנה אחת שנראית כאילו היא לקוחה מהסרט "המסור 7", אין הרבה דברים שיכולים להרתיע את הצופה בעל הלב החלש.
מדד הקיבוצניקיות: מטייל הרפתקן, מטפס על סלעים, קופץ לבריכת מי תהום ולבסוף נלחם על חייו במדבר שנותן פייט למדבריות ישראל? אין קיבוצניקי מזה, למעט העובדה שהגיבור עושה טעות של טירונים, שוכח את הלדרמן בבית ואת האולר המצ'וקמק שכן יש לו, הוא מפיל .
בסופו של דבר, חסרה כאן איזו עלילה משנית שתוסיף עוד קצת עומק לסיפור
4.5 מתוך 5