נוסד: אפריל 2010
בעל הבית – עידן רונן משער העמקים ונבו עלוה מתל אביב שוכרים מהקיבוץ.
שעות פתיחה – מאפריל עד אוקטובר. בדרך כלל בימי חמישי ושישי (תלוי בהופעות והאירועים) מ- 20:00 עד 23:30 (בשל מגבלת רעש).
בר: טובורג, קרלסברג וסלרה מחבית ועוד סוגים בבקבוק. ערק, וויסקי ושלל משקאות חריפים. הכל במחירים ממוצעים לז'אנר (כ-25 שקלים לחצי ליטר בירה).
אוכל: אמפנדס ופיצות בטאבון, צ'יפס, נקניקיות, אדממה ועוד. המחיר: בין 10 ל-20 שקלים.
עוד משהו: חורשתא מיועד בעיקר להופעות, אך ניתן למצוא פה גם פסטיבלים, אירועים לכל המשפחה בשבת בבוקר, שידור משחקי ספורט מרכזיים, אירועים לחברות ועוד. ניתן להתעדכן באתר
21:02 – אנחנו חונים במגרש העפר ושמים פעמינו לכיוון חורשת אקליפטוסים הסמוכה לקיבוץ שער העמקים, שעברה הסבה בשנה שעברה והפכה לפאב חוץ ייחודי, הממוקם כולו תחת כיפת השמיים (ולכן סגור בחורף). "כל המקום הזה טבעי לגמרי ויכול לחזור לקדמותו בשבוע עבודה", מספר בגאווה נבו עלוה, אחד מבעלי המקום, שנרתם לעזור לאביו (בן שער העמקים) להגשים חלום ישן. ביחד עם שותפים, הקימו השניים מקום לתרבות בטבע.
בניגוד לסטנדרט הישראלי, פה עומדים בזמנים שצוינו מראש. לפני שאנחנו מספיקים להגיד "שני חצאי טובורג ושלוש ערק אשכוליות", ממלאים את החורשהצלילים אלקטרוניים, ובעקבותיהם קמים כ-1000 צופים מכיסאות ושולחנות מפלסטיק ונדחקים לכיוון הבמה.
נסיך הרוק הישראלי, מגובה, כמו תמיד, בהרכב נגנים מהוקצע, פותח ב"לוחש למכוניות", השיר הראשון של אלבומו החדש "אתה נמצא כאן". משם הוא חותך ל"רעש לבן". מדהים איך בכל הופעה הוא נותן לי תחושה כאילו זו ההופעה הטובה ביותר שלו שראיתי מימי (וראיתי המון). "אצלנו תקבל אקדח ומסכה", שר בקולו העמוק, אך פה איש לא צריך מסיכות, פה הכל אמיתי: החורשה, הקהל, הנביעה הטבעית שמפכפכת בסמוך לבמה, הרוח שמנשבת בנעימות קרירה, המנוגדת לחום העונה השגרתי. העיר היא אמנם עיר של קיץ, אך בחורשתא יש אביב ויש סתיו.
 |
| נסיך הרוק |
22:14 – חצי טובורג שני נגמר. ההופעה צוברת תאוצה וחבריי מחליטים לנטוש את המקום הקבוע והנעים, מאחורה באמצע, לטובת הצפיפות של קידמת הבמה, כאילו חזרו במנהרת זמן לימים העליזים של "ליל אהבה בצמח". אני מוותר על התענוג, מתנהג בהתאם לגילי, ונותר בחוף מבטחים. ברי עובר לאקוסטי ומבצע את "בסוף של יום", מה שמיד מוביל למזמוזים של זוגות מאוהבים מכל עבר שלא יכולים לעמוד בפני צירוף המילים "כמה שאני אוהב אותך". רק שלא ישיר את "ניצוצות", אז ההורמונים ממש יצאו מכלל שליטה. "השירותים פה אמנם רחבים יחסית, אבל לא הייתי בונה עליהם", צוחק נבו, "זה פאב חוץ, עדיף להם ללכת מאחורי האיקליפטוסים הזקנים".
"לחץ" הישן והטוב, מעיר גם את הקהל היותר מבוגר. "הקהל מאוד מגוון", מספר נבו, "זה מאוד תלוי בסוג ההופעה ואנחנו מאוד משתדלים לעשות לפחות פעם בחודש הופעה שמדברת לגילאים יותר מבוגרים שאין להם ממש אפשרויות בילוי באזור". במקרה של ברי, כל הגילאים הם קהל יעד וגם המינים נראים פחות או יותר מאוזנים. "בעיניים שלי יש רוב של בנות", שומר נבו על אובייקטיביות, "אבל גם זה תלוי הופעה". בעיניים שלי, אכן יש פה לא מעט מבנות המין היפה, אך רובן מרוכזות כעת במבחר מבטי זימה לכיוון הזמר שממשיך להפיק אנרגיות בלתי רגילות.
 |
| ליל אהבה. בחורשתא (צילומים: רן פרץ) |
23:03 – רצף אינטנסיבי רועש ומרשים יוצר טירוף מוחלט, בחורות מורמות על כפיים (ליל אהבה בצמח, כבר אמרתי?), הקהל רוקד משולהב, הזמר רוקד איתו, גם אחרי עשרות אלפי הופעות, בגיל 50+, הוא נהנה כאילו זו הפעם הראשונה. לאחר ביצוע ל"חלליות" הוותיק (נדוש ברדיו, מעולה בהופעה) מודה ברי לקהל ויורד מהבמה.
אני מנצל את ההפוגה לעמעם את השפעת האלכוהול עם אמפנדס חם וטעים מהטאבון. כשאני מסיים לאכול, ברי נעתר להפצרות הקהל וחוזר עם ביצוע חודר ל"שיר העמק", אך העמק לא ינום לפני שישמע את "אין קץ לילדות".
עכשיו כבר ברור - זאת ההופעה הכי טובה שלו שראיתי בחיים.
חשבון בבקשה - אוויר צח, טבע יפהפה, אלכוהול במחיר סביר, אוכל טעים, קהל מגוון והופעות מהטופ הישראלי. אין ספק שהחלום התגשם - יש מקום של תרבות בטבע... ועוד איזה מקום.
תשעה כוכבי זהב
ברי סחרוף בהופעה