לפני מספר שבועות כתבתי שהשנה היא שנת מעבר בליגת ה-NBA ושאולי נזכה לראות קצת קבוצות חדשות מגיעות לשלבים המכריעים של הפלייאוף. אכן, בנקודת הזמן הזו, אין ספק שהפלייאוף הנוכחי הוא המעניין והמפתיע ביותר שהיה לנו בשנים האחרונות.
"הסיפור" בפלייאוף ה-NBA, לפחות עד עכשיו, הוא נפילת האימפריה הצהובה סגולה של ד"ר באס, הלא היא הלוס אנג'לס לייקרס. הם פשוט התפרקו לחתיכות. אל תטעו, הלייקרס לא נופלים מדאלאס ביכולת או בכישרון, אבל שוב הוכח שאיכות קבוצה נקבעת לא רק על המגרש אלא גם במצב חדר ההלבשה. לפי שמועות מסוימות, הנקבות של קובי וגאסול עשו יד אחת נגד הספרדי, מה שגרם לקצר בין כוכבי הקבוצה וכנראה שלא רק ביניהם. הצורה שבה התנהגו שחקני הלייקרס לאחר ההפסד האחרון הייתה פשוט מביכה ולא ספורטיבית והזכירה לי התנהגות דומה של קבוצה בצהוב שלא יודעת להפסיד.
23 נקודות, 3 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-3 איבודים. אלה הממוצעים של קובי בריאנט בסדרה מול המאבס. קובי, שבעיני הוא השחקן הטוב ביותר ב-NBA שוב נכשל בדבר האחד שבגללו הוא לא יוזכר לעולם באותה נשימה עם מייקל, לארי ומג'יק - יכולת המנהיגות שלו. גם בקבוצות הגדולות של הלייקרס ושל בוסטון היו המון דברים מאחורי הקלעים והמון אינטריגות בין הכוכבים, אבל זה מעולם לא גלש למגרש ובטח שלא צוטט בתקשורת. כל שנשאר לקובי הוא לקוות שדוויט הווארד באמת יגיע ללוס אנג'לס בקיץ (כמו שרוב הפרשנים מנבאים) ואז שוב יהיה לו את הביג מן הכי טוב בליגה לרכב עליו לעוד אליפות או שתיים, בדיוק כמו שקרה בעבר עם שאקיל ופאו גאסול.
אז למערב תהיה נציגה מפתיעה בגמר, דאלאס או אוקלהומה. המאבס במומנטום מטורף אחרי שטיאטאו את הלייקרס. נוביצקי, שכבר סופר לאחור את הזמן שנותר לו לקריירה, נותן פלייאוף גדול וללא ספק מרגיש שזו הזדמנות שלא תחזור. יחד איתו יש צוות מסייע מצוין ומול אוקלהומה שני שחקנים יהיו המפתח לדעתי - ג'ייסון קיד ושון מריון. קיד, שרק תואר אליפות חסר לו לרזומה, יהיה אחראי לעצור את ראסל ווסטברוק ומריון ישמור על הדורנטלה. אם הם יצליחו לעצור את הצמד הקטלני של אוקלהומה, המאבס יאבקו על תואר האליפות.
כשאני רואה את אוקלהומה אני נזכר בסקוטי פיפן. פיפן היה אחד השחקנים הטובים אי פעם אין - על זה ויכוח; אתלט, חזק, בעל ראיית משחק נדירה ומוטת ידיים שלא אפשרה לאף כדור לעבור אותו. אבל מה שהפך אותו לאחד הגדולים היתה היכולת שלו להבין ולקבל את העובדה שיש לידו שחקן יותר טוב ושיחד הם יכולים לעזור אחד לשני לזכות בתארים. בסדרה של הרעמים מול ממפיס הודלפו לתקשורת הרבה ידיעות ששני הכוכבים הצעירים של אוקלהומה עסוקים יותר מידי בלהשוות למי יש איבר גדול יותר במקום להתרכז בסדרה ולנצח אותה בקלות. לטעמי אין ספק שראסל ווסטברוק הוא אחד הרכזים הטובים בליגה אבל קווין דורנט הוא הפורוורד הטוב בליגה ולכן ווסטברוק צריך להבין שתפקידו לרכז את המשחק ולחלק את הכדורים בעיקר לדורנטלה וככה יהיה לאוקלהומה סיכוי מול המאבס. אם הם ימשיכו במאבקי האגו שלהם גורלם יהיה כגורל הלייקרס.
 |
| דאלאס נגד אוקלהומה. הזדמנות אחרונה גם לג'ייסון קיד |
ליבי במזרח
במזרח אין ספק ששתי הקבוצות המרשימות ביותר עד כה בפלייאוף הגיעו לגמר, ומי שתנצח בסדרה בין שיקגו למיאמי תיקח את האליפות. הסדרה הזו תגיע לשישה או שבעה משחקים ומי שיקבעו את זהות המנצחת יהיו ספסלי הקבוצות. שתי החמישיות שוות בכוחן ולכן הקבוצה שתשלוף איזשהו שפן היא שתעפיל לגמר. אני נוטה לכיוונם של השוורים, שמעלים מהספסל את גיבסון, ווטסון וקורבר הצלף והם אלו שלדעתי יכריעו את הכף לטובת שיקגו. הספסל של ההיט עמוס בשחקנים שהיו בחיים כשדגניה הוקמה ולכן קשה לי להאמין שהם יוכלו לתת מענה לספסל האנרגטי של הבולס.
במזרח גם כן נפלה אימפריה- הבוסטון סלטיקס ששלטו באזור בשלוש השנים האחרונות הפסידו למיאמי וכנראה שראינו את הסוף מכמה מגדולי השחקנים של שנות האלפיים. שאקיל אוניל, השחקן הדומיננטי ביותר בעשור הראשון של שנות האלפיים, שיחק כנראה את משחקו האחרון. ריי אלן, קווין גארנט ופול פירס נראו עייפים ונראה שאם תהיה שביתה בעונה הבאה לא בטוח שנזכה לראות גם אותם משחקים שוב, בטח לא ברמה שהם רגילים להציג. חכמה בדיעבד היא לא חכמה, אבל אין ספק שהטרייד באמצע העונה ששלח את קנדריק פרקינס לאוקלהומה פגע בסלטיקס אנושות, בעיקר במרקם החברתי. בדיוק כמו במקרה של הלייקרס, חדר ההלבשה השפיע מאד על מה שקרה על המגרש גם בבוסטון.
שתי סדרות מרתקות כבר בהמלכן, ואין לי ספק שאם הקבוצות ידעו לשמור על ההרכבים הנוכחיים שלהם - מיאמי, שיקגו ואוקלהומה תגענה למעמדים הללו עוד פעמים רבות בשנים הקרובות.