אתמול בבוקר, בזכותה של שושי פולטין, מורה ומחנכת בישראל שכותבת בעבודה שחורה וגם בבלוג שלה, נתקלתי בכמה פיסות מידע מהסוג שגורם לי לרצות לתלוש את השערות ולצרוח. במקרה הזה, לגבי הוראת המדעים בישראל. שושי אוספת נתונים מכמה מקורות, שהמעניינים שבהם הם מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (אחד הגופים החשובים בדמוקרטיה הישראלית), והשני פרוטוקול של דיון בועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הנתונים האלה העלו בי זכרונות מ"איש ההמון" של חוזה אורטגה אי גאסט, מ"אספסוף המשכילים" של גדי יציב, ובעיקר העלו בי את החרדה מהיכולת של בני האדם בחברה המודרנית, להניח כמובן מאליו את ההמשכיות של המבנה החברתי המאוד מורכב הזה בלי שום מחוייבות למנהיגות אחראית שתאפשר את ההמשכיות הזו.
במקרה הנוכחי, מדובר על האחריות לתת לבני הדור הבא השכלה אלמנטרית בתחום המדעים, ובעיקר על האפשרות לעשות זאת, כלומר על הבטחת הישארותם של אנשים שמסוגלים ללמד את התחומים האלה במערכת החינוך.
 |
| אילוסטרציה |
למה אני מתכוון, ולמה צריך לתלוש שערות
- פעם, בשנת 1995 עבדו במערכת החינוך 967 מורים לפיזיקה וגילם הממוצע היה 43.2 שנים. כיום (ומספר התלמידים גדל מן הסתם) עובדים במערכת החינוך רק 842 מורים לפיזיקה, וגילם הממוצע עלה ל 47.6.
- במהלך שש השנים הקרובות עומדים לפרוש כ-300 מהמורים האלה, כלומר יותר משליש. כחצי מהמורים צפויים לפרוש בתוך עשר שנים.
- כדי לכסות על הצמצום הידוע מראש הזה, המערכת צריכה לקלוט כ 50 מורים חדשים בכל שנה.
- בכל שנה נקלטים במערכת החינוך בין 10 ל 15 מורים חדשים לפיזיקה בלבד. (דרך אגב, כשהמספר כל כך מגוחך, אני יכול להעיד שמשהו בין 7.5% ל 10% מהם השתלבו בצורה חלקית, כי הם המשיכו ללימודי תואר שני בטכניון).
- וגם: מסתבר שלכ 40% ממורי המתמטיקה בתיכון אין תואר במתמטיקה. גם לא בהוראת מתמטיקה. וגם לא במקצוע מדעי קרוב.
- אוניברסיטת ירושלים הכשירה בשנה האחרונה בוגרת אחת בהוראת מתמטיקה לתיכון. היא היתה כבר מורה למקצוע אחר. ככלל עשרות בודדות מוציאים בכל שנה תעודת הוראה במתמטיקה במקביל לתואר, ורק כמחצית מהם משתלבים במערכת החינוך.
- אולי זה קשור לכך ששכרם בהיי-טק יהיה כ 200,000 ש"ח לשנה, לעומת 50 עד 70 אלף ש"ח לשנה במערכת החינוך.
כמה דברים מתוך הפרוטוקול, וכל ההדגשות שלי.
אומר יושב ראש הועדה חה"כ מילר:
אם אתה אומר לי שהאוניברסיטאות לא מצליחות להוציא לנו מורים לתקופה הקרובה ובתוך עשר שנים, כל מי שנמצא במערכת, לפחות 30%, 40%, כמו שציינו כאן, שהולכים להזדקן ולצאת מהמערכת, העלייה נגמרה ואין גם מורים שלוקחים חלק מאוד גדול מכלל המורים במדעים, אז אנחנו בתוך עשר, 15 שנה, המשאב שנחשב לאחד היקרים של מדינת ישראל, שזה משאב האנושי בנושא של טכנולוגיה, פשוט מת. זאת אומרת, כל התלמידים שלנו יוצאים עם ידע בינוני.נכון או לא?
ועונה לו ד"ר יהודה שוורץ, מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך:
אתה ממש צודק.
מספר גבי עטיה, מזכיר סניף ירושלים בארגון המורים ומורה למתמטיקה:
השנה אני מלמד 38 תלמידים. 38 תלמידים ויש לי כיתה אחת של שלוש יחידות, של השנה. אז היא מורכבת מתלמידים חלשים בשלוש יחידות, עם טראומה קשה משנים קודמות, מבינוניים של שלוש יחידות, מתלמידים חלשים של ארבע יחידות שנפלו וירדו אלי עכשיו, מחמש יחידות שעוד לא רוצים ללמוד ואתה צריך עכשיו את כל הכיתה הזאת, בנוסף לזה 20 תלמידים עם בעיות ולקויות למידה, לך תתמודד אתם השנה. 38 תלמידים, אתה נכנס רק להקריא את השמות, עובר. אני לא צוחק, אני באמת אומר את זה. בנוסף לזה, אם אני לוקח את הכיתות, בדרך-כלל הכיתות המוגברות יותר, מקבלות את השעות שמגיע להן. ושלוש יחידות מה עושים? שאלון ראשון ושני – עברת, שאלון שלישי – יש סף מינימום, לפני שנה-שנתיים זה היה 15%, אז מה עשו המנהלים? תן רק שעה אחת, את שאר השעות לא נתנו, העבירו את זה למורים אחרים.
ומספרת יועצת הוועדה נטע זלינגר:
ישנה בעיה נוספת שזו זליגה של מורים למתמטיקה מחטיבות הביניים לתיכונים, מורים שבסופו של דבר, מסוגלים ללמד שלוש יחידות מתמטיקה. המנהלים של התיכונים קולטים אותם כי ישנה בעיה, אבל אז הם מנסים להתמודד עם ארבע-חמש יחידות מתמטיקה והם לא כל-כך מצליחים והתוצאות – בשטח. וזו בעיה. אז או שצריך להכשיר את המורים האלה, שזלגו מהחטיבה למעלה, לארבע-חמש יחידות. מה שעושים מנהלים שמאוד מדקדקים, שולחים אותם ללמוד אצל יואל גבע, ללמוד ארבע-חמש יחידות, תביא לנו אישור שלמדת קורס של יואל גבע ואז אני אאפשר לך ללמד ארבע-חמש יחידות לבגרות.
ואומרת ד"ר הגר גל, ראש החוג למתמטיקה ופיזיקה במכללת דוד ילין:
השאלה היא אם המורים שמוציאות המכללות, כמו גם האוניברסיטאות, הם האנשים שמתאימים ללמד ואני חושבת שאנחנו קצת מחפשים פיתרון מתחת לפנס. מפני שהאנשים האלה, בהנחה שיש ראש על כתפיהם, יודעים שבסוף הלימודים שלהם, השכר יהיה קדחת. ואם השכר לא ישונה משמעותית, אז האנשים שיפנו לתחום של הוראה, בין אם במכללות ובין אם באוניברסיטאות, יהיה שכבה מאוד דלה ואנחנו היום לא מסוגלים למיין את הסטודנטים כי אחרת נישאר בלי אף אחד ואנחנו המעט שמספקים. אנחנו, בדוד ילין, יש לי השנה במסלול העל-יסודי, בשנה א', כ- 15 סטודנטים, כך גם במסלול היסודי, עוד 15, שאלה המועמדים. אני כמעט ולא יכולה לסנן אחרת נסגור. אז מן הראוי להבטיח להם משהו אמיתי, לא רק תמיכה בזמן הלימודים, אלא גם מה יקרה כשהם יהיו מורים מן השורה.
ואומר וזי וישנה, מזכיר האיגוד הישראלי למתמטיקה:
אנחנו רואים את התוצרים של כיתות י"א, י"ב, והגורם השלישי הוא רמת ההוראה. כשהמורים לא מספיק, לא מתאימים למקצוע, רמת ההוראה היא לא מתאימה ואנחנו רואים הוראה אלגוריתמית. זאת אומרת, תלמידים יודעים להפעיל אלגוריתמים, ללחוץ על כפתורים. הם לא מבינים מה שהם עושים.
ואומר אליאס וילדרמן, מארגון בשם נפסא וושינגטון :
ברגע שחסרים מורים למתמטיקה בכל קמפוס ישראלי יש קציני גיוס אמריקאי, נקרא להם כמו שהם אומרים באנגלית – Recruiting officer, שמגייסים את כל הטובים למערכת ההשכלה האמריקאית ובמיוחד להוראת מתמטיקה. רק במדינת טקסס יש לי למעלה מ- 700 ישראלים שמלמדים בתיכונים, במשכורות טובות, אפרופו שחסרים מורים. שתיים, אנחנו חושבים שברמת כיתות ה' עד כיתה ח' בישראל, X שואף לאפס. בצורה מוחלטת. לא נלמדת שם מתמטיקה. אנחנו רואים את התוצאות האלה גם אפרופו על החברים מחיפה, שאחראים כנראה לסגל המחוננים באולימפיאדות, כאשר באופן רציף ב- 12 השנים האחרונות, אף מחונן ישראלי אפילו, שהולך לאולימפיאדה למתמטיקה, לא פותר שני תחומים – אל"ף, גיאומטריה, בי"ת, בעיות מילוליות, אפרופו מה שאמר האדון מהמחלקה למתמטיקה לגבי אלגוריתמים. זאת אומרת, אין חשיבה.
רבותי הספינה טובעת. ואין לנו אלא לתפוס כל אחד את הכפית שלו, ולנסות לשאוב את המים שנכנסים, בזמן שמתארגנים ביחד לסתום את החורים. ולגרש את גילדת הפקידים ממשרד האוצר, שחושבים אולי שה"צמיחה" בחברה הישראלית בשנים האחרונות היא משהו שיכול לקיים אותה כחברה גם כשהיא לא מצליחה להכשיר אנשים שיש להם אוריינות מדעית, וגם יכולות הקריאה, הבנת הקריאה והכתיבה שלהם דלות ביותר.