|
|
למען הקרן הקיימת לישראל
דף הבית > דעות >
למען הקרן הקיימת לישראל
מאת: אלי גורן / גבע איור: יעקב גוטרמן
בסוף מאורעות 1936-1939 ובתחילת מלחמת העולם השנייה, היו סביב גבע שתי גדרות נגד הכנופיות ובין הגדרות היה שטח שגדלו בו הרבה עשבים.
אני ובני כיתתי, שהיינו 6 ילדים בני 9-13, ניקינו את השטח הזה וגידלנו בו תפוחי אדמה. בנוסף, לקחנו אפרוחים חולים מהאינקובטור, טיפלנו בהם ומכרנו אותם לבשר. את כל הכסף כולו התכוונו להקדיש לקרן הקיימת לישראל. חברת הילדים טענה לעומתנו שחלק מהכסף צריך ללכת לקניית זוג אופניים ומכשיר רדיו לחדר האוכל של הילדים.
אנחנו התנגדנו וחשבנו שכל הכסף שהרווחנו צריך להגיע לקרן הקיימת. בהצבעה דמוקרטית החליטו בחברת הילדים, בניגוד לדעתנו, לקנות רדיו וזוג אופניים. יתר הכסף, במשך כמה שנים, עבר לקרן הקיימת ואכן, קיבלנו את דגל ירושלים לבתי הספר – מקום ראשון בארץ בגיוס התרומות לקרן הקיימת.
|