|
|
|
חינוך קיבוצי מהעריסה לשנת השירות
דף הבית > חינוך >
חינוך קיבוצי מהעריסה לשנת השירות
להניח לבתי הספר הקיבוציים להתנהל כפי שהם מתנהלים; להשקיע בחינוך המשלים, ביציאה לשנת שירות ובהקמת קהילות שיתופיות חדשות; להתנתק מחברות כוח האדם בחינוך ובכלל. קריאת כיוון לחינוך הקיבוצי
בתמונה: תלמידי כתה מקובצת בעין חרוד וביניהם בני גבעת השלושה, ילידי שנת 1929/1930 (צילום: מאוסף ארכיון עינת)
מאת: יאיר אלברטון / קיבוץ תמוז
החלפת התפקידים בראש מחלקת החינוך בתנועה היא הזדמנות טובה לחשבון נפש, להסקת מסקנות זהירה ולנתינת עצה צנועה. יתר על כן – הגידול המרשים במספר המצטרפים לקיבוצים, גם הוא יכול להוות זרז לשיחת עומק על חינוך, קיבוץ ומעורבות בחברה. אציע שלוש נקודות לחיוב ונקודה אחת לשלילה לקראת המשך הפעילות של מחלקת החינוך.
בית הספר הקיבוצי והשפעתו על החברה: כמה קולמוסים כבר נשברו על הפיכתו של בית הספר הקיבוצי לבית חרושת של ציונים, על דלותו הערכית ועוד. אני רוצה להצהיר את ההצהרה הבאה: בהתבוננות מפוכחת, ובהשוואה לממוצע בתי הספר העל יסודיים בישראל, בתי הספר הקיבוציים הם פנינה. רוב החידושים הפדגוגיים במערכת החינוך הישראלית מתרחשים בבתי ספר אלה, רמת המחויבות של סגל ההוראה גבוהה ביותר ואלפי אנשי החינוך מכל הארץ הבאים כל שנה ללמוד מהניסיון של בתי ספר אלה יעידו על כך. חשוב עוד להזכיר לכולנו שרוב בתי הספר הקיבוציים עברו לאחריות המועצות האזוריות, ולכן יש להם כבר אבא (המועצה האזורית) ואימא (משרד החינוך) וכמובן האמהות והאבות של כל תלמיד ותלמידה. לעניות דעתי התמונה מספיק מסובכת, ולכן התנועה לא צריכה להתערב בנעשה בבתי הספר של החינוך ההתיישבותי.
החינוך הבלתי פורמלי: בחלק גדול מקיבוצי התנועה מצליח הקיבוץ הבודד, בעזרת מחלקת החינוך של התנועה, להמשיך מסורת ארוכה של חינוך משלים המעניק לבני הנוער תחושת שייכות לקבוצה חברתית, חונכות אישית המחברת בינם לבין המציאות ההפכפכה ובירור ערכי המעצב את זהותם. שימור והתאמת החינוך המשלים למציאות המשתנה של הקיבוצים והחברה הישראלית, תוך הדגשת ערכי הליבה (שוויון ערך האדם, ערבות הדדית, תפיסת האדם כחלק מקהילת שותפים) הם אחד התפקידים המרכזיים של מחלקת החינוך.
היציאה לשנת שירות: האחוז הגבוה של מסיימי י"ב היוצאים לשנת שירות הוא פועל יוצא של שתי הנקודות החיוביות הקודמות. כמובן שצריך לבחון את המציאות בעין ביקורתית – חלק מהיוצאים לשנת שירות משרתים במוסדות שאינם מעניקים להם את המרכיב החשוב ביותר – בניית זהותם כאנשים מעורבים, בעלי מחויבות חברתית המבוססת על בירור ערכי מתמיד לאורך כל חייהם. יחד עם זאת תנועות הנוער ורוב המכינות הקדם צבאיות עושות זאת ומצליחות ליצור מעגלי שיחה יותר רחבים שהם הבסיס לצמיחת קהילות חיים משימתיות בחברה הישראלית – היצירה הקיבוצית העדכנית המפוארת ביותר בשלושים שנות "המשבר".
חבירת מחלקת החינוך של התנועה לחברת כוח האדם "סמארט סורסינג" לשם הקמת רשת מעונות היום "קיבוצון": חינוך, לימדו אותנו מיום היוולדנו, הוא מוצר ציבורי, הוא זכות חברתית המעוגנת בתפיסת עולם הרואה את כל בני האדם באופן שווה, ולכן הקהילה או הציבור צריכים לקחת עליה אחריות מלאה. כל ניסיון להעביר את מוסדות החינוך לאחריות של גופים פרטיים, שבסיס קיומם הוא רווח כספי, מהווה סתירת לחי מצלצלת לתפיסת עולם זאת, ובעיקר מגמדת אותנו כחברי קיבוץ על הניסיון הניהולי-ערכי העשיר שצברנו לאורך 100 שנות קיום התנועה.
הקמת רשת של מעונות יום אינטגרטיביים, מפוקחים ע"י משרד התמ"ת, שיהיו מבוססים על הניסיון הקיבוצי, וישלבו את האחריות והערבות בהם אנו מצטיינים, היא צו השעה. אך לעשות זאת באמצעות חברת כוח אדם זו בחירה לא מוסרית. לא יתכן שההדרכה תהיה בסמכות התנועה הקיבוצית, ואילו "הניהול" יהיה בסמכות חברת כוח אדם. ההדרכה, הניהול, העסקת העובדות והדאגה המלאה למשפחות צריכות ללכת יחד ולא לחוד.
אני קורא למזכירות התנועה, ובעיקר למנהלת/ת מחלקת החינוך הנכנס/ת לבחון מחדש את השותפות הזאת, ולראות בה תקלה מצערת הניתנת לתיקון.
התנועה הקיבוצית יכולה ליצור אפיקים נוספים של מעורבות והשפעה על החברה הישראלית, תוך הבנה מלאה שהמתחים בין הקיבוץ לחברה ימשיכו גם בעתיד. אסור לוותר – כמאמר פרקי אבות "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להבטל ממנה".
כל ניסיון להעביר את מוסדות החינוך לאחריות של גופים פרטיים, שבסיס קיומם הוא רווח כספי, מהווה סתירת לחי מצלצלת לתפיסת העולם הקיבוצית.
|