|
|
|
בנים אידיאולוגיים
דף הבית > בקיבוץ >
בנים אידיאולוגיים
קיבוץ צובה נמצא בעיצומו של תהליך אסטרטגי להתמודדות עם נושא הקליטה. במסגרתו מעודדים קליטת בנים, אך שמים דגש על "בנים אידאולוגיים", מתוך חשיבה על אופיו העתידי של הקיבוץ. שיחה עם יהודה סלומון.
מאת: אלעד הן / קיבוץ משעול
צילום: Stroomopwaarts CC BY-SA 3.0
צילום: Idobi CC BY-SA 3.0
האם קליטה צריכה להתנהל באופן אקראי ולא מוסדר, או שקיבוץ יכול ליזום, לתכנן את הקליטה, להציב יעדים לדמות הקיבוץ בעתיד ולהשתמש בקליטה כאחד הכלים המרכזיים בעיצובו? במשך שנים קיבוץ צובה לא ניהל תכנית מסודרת לקליטה של חברים. "פעלנו בלי יעד ברור ובלי תכנית רב שנתית. הקליטה היתה טפטוף אקראי של בני משק ובני זוגם", אומר יהודה סלומון, מזכיר הקיבוץ.
"אלא שעם הזמן הבנו שהטפטוף הזה מוצא אותנו עם שורות שהולכות ומתרוקנות ושאם לא נעשה מעשה זה יהפוך להיות איום אסטרטגי כמו שקרה בהרבה קיבוצים. החלטנו להיכנס למהלך אסטרטגי של קליטה.
"קודם כל למדנו את הנושא. רצינו לראות באופן ענייני את העתיד דרך חישוב המספרים: מה יקרה אם נמשיך בקצב הקליטה הנוכחי בעוד עשר שנים? מה יקרה לכוח העבודה, לבתי הילדים, למשרות הניהול, לעומס התורנויות, לתרבות? ומה יקרה לעומת זאת אם ניכנס למהלך של קליטה?
"בתוך כך בחנו גם את הצדדים הכלכליים. כאן עומדת נקודה שבעיני היא מכריעה: קליטה היא תמיד השקעה. בעיני היא השקעה משתלמת, אבל ברור שבשלב הראשון יש השקעה בקליטת אנשים צעירים, שגם אם הם בעלי תארים, הם בראשית דרכם ההשתכרותית והם צרכני משאבים בהוצאות על ילדים, בית חדש וכו'.
"בחנו ושיתפנו את החברים ושאלנו אותם: רבותי, האם קולטים רק בנים? היתה מידה של אי נחת מהקליטה שהתקיימה עד אז. לא תמיד היינו שלמים איתה. היתה תחושה שאנחנו לא נוהגים באחריות ציבורית ולא בהכרח קולטים את מי שיעשיר את החברה שלנו בטווח הקצר, הבינוני והארוך. לאו דווקא מבחינה כלכלית, יש להדגיש. גם מוזיקאי יכול לתרום תרומה גדולה לחברה הקיבוצית".
בנים – ביולוגיים ואידאולוגיים
איך היו התגובות בקיבוץ לכיוון שהחלטתם ללכת אליו?
"אנחנו קיבוץ כמו כל הקיבוצים ויש קולות שונים. עלו בשיחות חששות מחיצוניים, חששות שהמצטרפים רוצים לקחת את הרכוש שלנו, 'להצטרף לקאנטרי קלאב' וכו'. דיברנו ועיבדנו את החששות האלה. קיימנו חוגי בית על הנושא וכשסיכמנו החברים אמרו בפירוש: קליטת בנים היא חשובה, אבל לא רק בנים. כדי להכניס את זה למסלול פרקטי, התבקשנו ליצור קריטריונים שיעזרו לנו לברר מי מתאים. לא מי טוב או מי רע, אלא מי מתאים לאורח החיים שאנחנו רוצים לקיים. הבנו שהבנים לא בהכרח מבינים את הערכים שעברו באוסמוזה. שעלינו למצוא את הבנים האידאולוגיים, לאו דווקא הביולוגיים.
"שאלנו את החברים: במה אתם מוכנים לתרום לתהליך הזה ולהצלחתו? הבנו שעל מנת שמהלך קליטה משמעותי כזה יצליח תידרש התגייסות של הרבה אנשים, החל מפינוי זמן לאנשים חדשים, קבלתם והשקעה בהם ועד התגייסות נפשית של אנשים לעמוד בצד ולא להפריע בפיזור רעלים אם קשה להם.
"קיימנו אספה בה ביקשנו אישור למהלך הזה. ביקשנו לשם כך משאבים רבים: מינוי ועדת קליטה שאוישה באנשים מרכזיים, שיכלו להיות מזכירים או מרכזי משק, שזה גם משאב חשוב. באספה התקבלה הצעתנו לתהליך בתמיכה רחבה.
"הגדרנו מהלך שבו נקלוט 100 חברים חדשים בעשר השנים החל מ-2009. קיבלנו מנדט לייצר את מסד הקריטריונים. מי שבעצם לקח על עצמו לקדם את העניין היא המועצה, שכפופה לאספה ומשמשת חלופה לה בעניינים רבים. במועצה יושבים 30 חברים נבחרים. במועצה קיימנו דיונים מעמיקים במשך שנה ויצרנו את סט הקריטריונים באמצעותם תתווה ועדת הקליטה את מדיניות הקליטה.
מה היו הקריטריונים?
"היו קריטריונים של השתכרות, וכללנו בתהליך אבחון במכון מקצועי, אך היו גם קריטריונים של מעורבות חברתית, ישרה, אמינות, נכונות לקחת אחריות בקהילה – דברים חיוניים לקיום קהילה בעלת מחויבות הדדית גבוהה בה כל אחד צריך לקחת על עצמו הרבה כדי שהסולידריות והערבות ההדדית תמשך.
"רצינו לשדר שאנחנו מעוניינים בהמשכיות הבנים בצובה לכן בקריטריונים נתנו יתרון מובנה לבנים, ונתנו יתרון נוסף לבן ראשון המבקש להיקלט ממשפחה. הנחנו שיש יתרונות מובהקים להורים ולקיבוץ שלפחות מישהו אחד מהמשפחה הגרעינית מתגורר בקיבוץ ליד הוריו.
"לאורך כל התהליך פרסמנו את הקריטריונים והמשקל של כל אחד מהם. לאחר שעיצבנו את הקריטריונים החלטנו לא להביאם לאישור אספה, אלא להתחיל ליישם אותם במסלול הקליטה במשך שנתיים ולאחר מכן לבחון אותם, להכניס תיקונים ולהביא את ההצעה המתוקנת לאישור האספה".
אני מניח שלתהליך הצבת הקריטריונים לקליטת בנים יכולות להיות תוצאות לא פשוטות?
"כן. כתוצאה מהתהליך היו גם בנים שלא עברו את הסף לקליטה. מצב קשה, כואב, שבוודאי יוצר סימני שאלה בקהילה קטנה והתמודדות לא פשוטה של המוסדות. אבל אחרי שלושים נקלטים ושנתיים וחצי בתוך תהליך הקליטה זה לא מקרי שלמעלה מ-80% מהנקלטים הם בנים.
"בין התוצאות החיוביות אנחנו רואים שהתהליך עודד בנים שלפני כן ישבו על הגדר להיכנס לתהליך קליטה. לפתע הם הרגישו שצובה הוא קיבוץ שמנסה לבנות רקמה חברתית עם אופי שצופה לעתיד ושהם נקראים להצטרף למשהו שהוא לא חברה עסקית אלא חברה עם ערכים. הם התחילו להגיד 'זה קיבוץ שאנחנו רוצים להצטרף אליו'. לפני כן הם לא הרגישו את זה. המצב הכלכלי היה טוב גם לפני התהליך אבל האמירה שאנחנו מנסים לבנות משהו עם אופי מסוים ומחפשים אנשים שישתלבו בו הביא יותר בנים לרצות להצטרף.
"בתום שנתיים וחצי אפשר להגיד שהתהליך שינה את החצר הקיבוצית והכניס לה חמצן. בנים היו בקיבוץ גם לפני כן, במסלול צעירים, אבל לא היו משפחות צעירות ועכשיו יש. זה מכניס אופטימיות וגאוות יחידה. כשאנשים מבחוץ רוצים להצטרף זה נותן תחושה ש"אנחנו שווים משהו". הרבה פעמים יש אצלנו הרבה ביקורת עצמית, אבל כשרוצים להצטרף אלינו זה נותן תחושה מאוד טובה.
"שנתיים בתוך התהליך, כשהבאנו את התקנון עם תיקונים לאישור האספה, למרות שהמערכת שהצענו בוררת את האנשים ולמרות שהיו בנים שאמרנו להם לא, היא אישרה את המתווה ברוב גדול והחברים נתנו את ברכת הדרך להמשיך את התהליך".
קריטריונים ברורים במקום העדפות אישיות
אני בטוח שקיבוצים אחרים ירצו לשמוע כיצד מתמודדים עם נושא הבנים שלא נקלטו לחברות?
"כדי להתמודד עם זה דרושה ועדת קליטה חזקה עם ריכוז שיש לו אמירה עם עמוד שדרה ודרוש שיתוף פעולה לאורך כל הדרך של הנהלת הקיבוץ. אם הוועדה מקיימת את המדיניות בהגינות זה הכרחי שההנהלה תיתן לה הגיבוי. מצד שני, צריך לא להסס ללמוד לקחים ולקבל אותם. זה לא בושה לתקן, להגיד ששגינו.
"ההתמודדות מול החברים שבניהם לא נקלטו היא מאוד לא פשוטה. זה כואב. בחלק מהמקרים ייתכן שבעבר היה המזכיר לוקח את בן המשק ובשיחה אישית אומר "אל תנסה להיכנס". אבל בעינינו זה לא נכון. אנחנו אומרים בבירור – זה לא העדפה אישית. יש קריטריונים שקבענו והם קשורים לאופי הקיבוץ בו אנחנו מעוניינים.
"דבר נוסף שהוא בעל חשיבות גדולה הוא המשך ההתמודדות עם הבנים שלא התקבלו. לפחות בשני מקרים של בני משק שלא התקבלו אפשרנו להם מימון של עוד לימודים כדי להכשיר את עצמם. זה דבר שצריך לפתח אותו. צריך גם לזהות בנים שלא מעזים להיכנס למסלול ולדאוג גם להם. אני חושב שנכון לנו לבדוק איך עוזרים לבנים שלא מוצאים את דרכם לתוך הקהילה שלנו. בלימודים, בהקמת קרן שתאפשר לתמוך בהם ועוד. התפישה הבסיסית צריכה להיות שאנחנו כקיבוץ אחראים על הבנים של החברים גם אם הם מחוץ לקיבוץ, ואפילו אם הם לא התקבלו לחברות".
בעיני הקליטה היא השקעה משתלמת, אבל ברור שבשלב הראשון, גם אם קולטים בעלי תארים, הם בראשית דרכם ההשתכרותית והם צרכני משאבים בהוצאות על ילדים, בית חדש וכו'
היתה תחושה שאנחנו לא בהכרח קולטים את מי שיעשיר את החברה שלנו בטווח הקצר, הבינוני והארוך. לאו דווקא מבחינה כלכלית. גם מוזיקאי יכול לתרום תרומה גדולה לחברה הקיבוצית
המצב הכלכלי היה טוב גם לפני התהליך אבל האמירה שאנחנו מנסים לבנות משהו עם אופי מסוים ומחפשים אנשים שישתלבו בו הביא יותר בנים לרצות להצטרף
התפישה הבסיסית צריכה להיות שאנחנו כקיבוץ אחראים על הבנים של החברים גם אם הם מחוץ לקיבוץ, ואפילו אם הם לא התקבלו לחברות
|