|
|
|
הקהילות השיתופיות עושות לנו בית ספר
דף הבית > בקיבוץ >
הקהילות השיתופיות עושות לנו בית ספר
בקיבוץ העירוני תמוז נערך כנס שדן בייסוד מרכז להקמה וליווי של קהילות שיתופיות ע"ש לוי אשכול. האם יהיה זה ה"במקום" של אפעל וגבעת חביבה?
מאת: אסף אתר / חצרים
צילום: רועי פרלשטיין דביר
ביום ו' ה-19.10.2012 התקיים בקיבוץ תמוז בבית שמש יום עיון שהוקדש ל"הקמת מרכז לפיתוח קהילות ושתפנות כלכלית". למעשה היה מדובר במפגש בין נציגים מהמטה השיתופי ומהקיבוצים השיתופיים ובין חברים מ"מעגל הקבוצות". בפגישה השתתפה גם נציגות רחבה יותר של קבוצות חברתיות-תרבותיות בעלות זהות רופפת. מחצרים באנו אהרון ידלין ואנוכי. היתה שם משלחת מכובדת מיטבתה, נציגים מכמה קיבוצים שיתופיים אחרים ונציגי המטה השיתופי בתק"צ.
בהזמנה ליום העיון היה כתוב שהפגישה נועדה להקמת מרכז שמטרתו "הקמת וליווי קהילות שיתופיות שיחיו בפריפריה החברתית ויהיו מעורבוֹת חברתית מתוך תפישת עולם סוציאל-דמוקרטית".
הגענו לבית שמש. בלב שכונה של בלוקונים מצאנו קומפלקס של בניינים שהוא הוא "קיבוץ תמוז". בחדר גדול (מועדון? חדר אוכל?) התכנסו כ-25-30 אנשים צעירים, ואיתם כ-15 קיבוצניקים ותיקים. אהרון ידלין ואנוכי בהחלט העלינו את הגיל הממוצע. הדיונים נערכו במליאה ובקבוצות והיו מעניינים. רק בהמשך נדע אם היו גם מועילים.
מבחינתי, החלק המעניין ביותר היה לימוד המפה המרתקת של הקבוצות השיתופיות, הקמות מסביבנו כמו פטריות אחרי הגשם. אפשר לחלק את הקבוצות לשלוש קטגוריות:
"מעגל הקבוצות": התארגנות ממוסדת בה חברות 7 קבוצות. שתים מתוכן – "תמוז" בבית שמש ו"מגוון" בשדרות – הן קיבוצים לכל דבר ועניין, אגודות שיתופיות רשומות, חברים משלמי מס בתנועה הקיבוצית.
חמשת הקבוצות האחרות נמצאות בדרגות שונות של התפתחות ומחפשות את הדרך המיוחדת להן. הקבוצות הן:
"אדמה": גרעין הצופים, בבת גלים, סטודנטים ופעילים חברתיים; "חורש": 17 חברים ו-4 ילדים, גיל 34 בערך, בקריית יובל בירושלים. פעילים חברתיים; "מפרש": נוסדו ב-2006 על-ידי גרעינים מהצופים, גרים בקריית שלום בדרום תל אביב, רובם סטודנטים. יש להם קופה משותפת. בין היתר פעילים פוליטית במפלגת העבודה; "פרא": קבוצה קטנה בקטמון, צעירים בוגרי תנועת בני המושבים. פעילים חברתיים; "קהילת קמה": 30 חברים ו-7 ילדים בבאר שבע, רובם אקדמאים צעירים. פעילים חברתית ופוליטית. מעגל הקבוצות הוא שיזם את המפגש והותיר רושם של קבוצה רצינית, בתוכה חברים שעוסקים בשיתוף ובחברה כבר 20 שנה ויותר.
לצד הקבוצה הזאת ישנה קבוצה גדולה יותר: "תנועות הבוגרים", בוגרי הנוער העובד והלומד ותנועות נוער כחולות אחרות שהחלו להתארגן בגרעיני נח"ל כבר בשנות השמונים. המסלול של הקמת ישובים חדשים לא היה מעשי ולא מעניין עבורם וגם השלמת קיבוצים קיימים לא נראתה להם. הם רצו לחדש. בהדרגה התוו לעצמם מסלול משלהם: חלקם התיישבו בקיבוצים שננטשו, והקימו שם קיבוצים המבוססים על עבודה בחינוך: רביד, אשבל, נערן ועוד. קבוצות אחרות הקימו קומונות במקומות שונים בארץ: ברחובות, ראשון לציון, עכו, מגדל העמק, נצרת עילית ועוד. אין לי תמונה שלמה שלהם. הקבוצה הזאת לא נמצאת בקשר ממוסד עם מעגל הקבוצות. למה? לאלוהים פתרונים. "תנועות הבוגרים" לא השתתפו בכנס המדובר.
אי נחת יוצר
הקבוצה השלישית איננה בדיוק "קבוצה". מסתבר כי קיימת בארץ תופעה: אי נחת של משפחות צעירות מתוכן החיים שלהם. כתוצאה מכך הולכות ומתארגנות, במקומות שונים, קבוצות של משפחות צעירות, שמקיימות סוג מסוים של שיתוף. הקשר ביניהן רופף, ומתקבל הרושם שמדובר בעשרות קבוצות. הקבוצות מורכבות מצעירים חילוניים, שמחפשים תוכן חיים תרבותי יהודי חילוני, שגרים בסמיכות מסוימת אבל לא "יחד", שמקיימים פעילות תרבותית משותפת, באמצעות תורנות וקופה משותפת קטנה. כך נוצרו קהילות של ממש. הם רואים את עצמם כ"קהילה" וכך הם מכנים את עצמם. התופעה הולכת ומתרחבת.
בתוך הקהילות האלה ישנם אנשים שמעוניינים להתקדם, להתפתח לתחום הכלכלי-חברתי, כלומר: להידמות למעגל הקבוצות, או להיות וריאציה מקורית בתוכו. זהו הרקע להשתתפותם במפגש.
מה התברר בשיחות במפגש? כל הקבוצות השיתופיות דומות לקיבוץ (השיתופי) במובן זה שהן מוּנָעוֹת מערכים חברתיים של שיתוף, שוויון וקהילה. כמו הקיבוצים בימיהם הראשונים, הם מתלבטים איך לממש את הערכים האלה. זה ייקח זמן. הקיבוץ (השיתופי!) הוא להם ללא ספק דוגמה וסמל.
הם שונים מהקיבוץ, כי המשימה ההיסטורית של הקיבוץ היתה יישוב הארץ וכיבוש הסְפָר (גם שפיים הייתה חור נידח כאשר המייסדים יישבו את המקום) והמשימה ההיסטורית של הקבוצות היא כיבוש הפריפריה החברתית. הם לא חורשים את האדמה ולא מקימים תעשייה. הם בונים חברה צודקת לעצמם, וחברה שנרתמת בכל הכוח לעזרת הפריפריה שבתוכה הם יושבים. אף אחת מהקבוצות האלה איננה יושבת בצפון תל אביב.
יש המשך לדרך השיתופית
הצעירים האלה הם בעלי תודעה פוליטית מפותחת. הם קשורים למפלגת העבודה ולשמאל הישראלי. הם מאמינים בתיקון החברה והשתתפו במחאה החברתית. אפילו שמעתי שם את התקווה שבהמשך החברה הישראלית כולה תלך בעקבותיהם. בדיוק כמו שאנחנו חשבנו לפני 60 שנה! לפי הערכות שמצאתי בוויקיפדיה ובמקומות אחרים, מדובר על אלפים אחדים של צעירים ("תנועות הבוגרים" טוענות ל-3,000 חברים).
במפגש הסתמנה שאיפה להקים "גוף רעיוני-מעשי המזוהה עם חיים שיתופיים, שוויון חברתי, תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, מעורבות בחברה הישראלית, וקיום קהילה...". הגוף שיקום אמור ליצור בית ארגוני לכל הקבוצות הקמות והמתפתחות ולשמש גשר בינן ובין הקיבוץ השיתופי.
השותפות בין הקבוצות לקיבוצים תתרום לשני הצדדים: הקיבוץ השיתופי יזכה לפרספקטיבה לפיה יש עתיד ויש המשך לדרך השיתופית. הרעיון שלנו חי, קיים ובועט. מגיעה לנו קצת אופטימיות. ואילו הקבוצות יוכלו להיתרם מן הוותק, הגיל והניסיון של הקיבוצים. אפילו שם יש ל"מרכז" המוצע: "מרכז אשכול".
כך, לאחר שהסמינרים הקיבוציים באפעל ובגבעת חביבה הורידו פרופיל, נראה שהבשורה בנושא לימודי הקהילתיות והשיתוף תבוא מהקיבוצים העירוניים וממעגלי הקבוצות. לא אלמן השיתוף.
כמו הקיבוצים בימיהם הראשונים, הם מתלבטים איך לממש את הערכים האלה. זה ייקח זמן. הקיבוץ (השיתופי!) הוא להם ללא ספק דוגמה וסמל
הם לא חורשים את האדמה ולא מקימים תעשייה. הם בונים חברה צודקת לעצמם, וחברה שנרתמת בכל הכוח לעזרת הפריפריה שבתוכה הם יושבים
|