|
|
|
הסוסים ברחו מהאורווה
דף הבית > דעות >
הסוסים ברחו מהאורווה
יש קיבוצים בתהליכי הפרטה המגבילים את הפער בין המשכורות. אך בקיבוץ מופרט לא ניתן לשלוט על הפערים. סוסי המרוץ המהירים ברחו מהאורווה הכובלת אותם
מאת: אברהם שרון / רשפים
איור: יעקב גוטרמן
על מנת למרק את המצפון, לרכך ולזכך אותו, יש קיבוצים מתפרטים (המצויים בתהליך הפרטה) המסייגים את מודל השינוי וקובעים כי הפער בין המשכורת הנמוכה ביותר בקיבוץ לבין הגבוהה ביותר בו לא יעלה על פי שלושה. למה דווקא שלושה? לאלוהי הפערים הפתרונים. אבל גם החלטה מידתית, כביכול, זו לא מחזיקה מים. היא טובעת בים קטנות. החיים פוערים את פעריהם, עמוקים ורחבים יותר מכל החלטה, מכל סייג, מכל עיקרון. על הנייר, או על הצג, גם פער של פי שלושה עלול לקומם, אבל הוא כזה שעל פי דעת הקובעים אותו "אפשר לחיות אתו". בקיבוץ מופרט לא ניתן לשלוט על הפערים. סוסי המרוץ המהירים ברחו מהאורווה הכובלת אותם, מותירים אבק מבטישת פרסותיהם, מסמאים בו את עיניהם של סוסי העבודה האטיים. ואת עיני החמורים.
קיבוצי הדרום
רוצה לחזק, רוצה לחבק ויושב בחיבוק ידיים. רוצה להרגיע, רוצה לעטוף ויושב "סחרחר אובד ידיים". רוצה לעשות. ביתי פתוח לארח כל מי שצריך או רוצה להתארח. יש חצי קומה פנויה. ושקט. ושקיעה יפה. ורק מחזיק אצבעות. וכוסס את ציפורניהן. רוצה להבין ולא מסוגל. לחיות בשקט המתוח שנורא כמו רעש רפוי. ויש בי – בהעדר חצי נחמה קטנה – חמלה גדולה. וזה הכול. וזה לא כלום.
נ.ב
מי שמאזינים – מי לא?! – להודעות המבזקונים על התראות "צבע אדום" במושבים וביישובים שונים בדרום הארץ, יכולים בימים האחרונים להתוודע לקיומם של עשרות מקומות, אשר מעודם, כמדומה, לא שמעו את שמם. מה זה אומר עליהם? מה זה אומר עלינו? והאם יישמע שוב שמם כשענן העשן יימוג וניוותר עם עמוד האש?
נס
מומי הופך לי קפה, ומימי מחייכת אליי יפה, שימי מדבר אליי בקול רפה, סימי אופה לי מאפה. דברים קטנים ופשוטים, לכאורה צפויים כמו זריחת השמש ושקיעתה, למעשה - נס הבריאה. חיים.
שלט
בעיני רוחי, על השער שייסגר על אחרון הקיבוצים השיתופיים ייתלה שלט, שייקרא, מילה מילה, משני צדדיו, כך שיקראו אותו חבריו מזה ומי שיבקשו להיכנס אליו מחוץ לו: מה שעשינו – עשינו ומה שלא עשינו – העיקר והמהות: היינו. ניסינו. טעינו?
חיידק
חיידק אלים, טורף, חדר אל תיבת הדואר האלקטרוני ועקץ: "שמאלני מתייפייף!". זכותו להתחיידק, לעקוץ, להטיח, להשמיץ, לטעות, להטעות, להתמרמר, להתייסר, לשמוח לאיד, להמתין למעידה, לטמון פח, להניח מוקש. זכותו לקשקש. רק תיקון קטן: אני לא שמאלני, לא מתייפייף.
אבא הלך לעבודה
כן, חמודי. וגם אמא. למה אמא? כי גם היא עובדת. גם היא צריכה ללכת. נכון שהיא משכימה ומכינה אבל אחרי שאתם כבר מוכנים, גם היא צריכה להיות מוכנה. גם היא צריכה לצאת. אבא הלך לעבודה זה רק בשיר. בחיים גם אמא הולכת. אל תבכה חמודי, היא תחזור, אולי לפני אבא ואולי אחריו, אבל מה לעשות, זה המצב.
חתימה
חתמנו על מסמכי שיוך הדירה. קראתי את החוזה, סעיף סעיף, בעיון, בקפידה, מוודא שאני מבין (אני לא) משמעותו של כל סעיף. חשתי תחושה מהולה, עצב ושמחה. מי מכם שחתמו או יחתמו יחושו אותה תחושה. ואם טמון בה מוקש נעל קטן, סמוי מעין, זעיר אף יותר מהאותיות הקטנות, יום יבוא ואני ודאי אדרוך עליו, ואתפוצץ.
חתמתי על מסמכי שיוך הדירה. אם טמון בה מוקש נעל קטן, סמוי מעין, זעיר אף יותר מהאותיות הקטנות, יום יבוא ואני ודאי אדרוך עליו, ואתפוצץ
|