|
|
|
רכב שיתופי
דף הבית > בקיבוץ >
רכב שיתופי
פלג מור נפטר ביום שישי 12 באוקטובר. הוא היה בן 54 במותו. פלג תרם בקביעות מפרי עטו ל"במקום”. הוא אהב את הקיבוץ ואת השיתוף וביכה את ההפרטה של קיבוצו. לזכרו אנו מפרסמים מאמר שלו שפורסם באתר "שווים" ב-7 במאי 2009. אנו אבלים עם המשפחה ועם קיבוץ מעוז חיים.
מערכת במקום |
עידן ההפרטה בקיבוצים מביא לחיסולו של צי הרכב המשותף, דווקא כאשר בעולם הגדול, אותו שואפים מפריטי הקיבוצים לחקות, מוצאים יתרונות בתחום זה לדרך השיתופית
מאת: פלג מור / מעוז חיים
איור: יעקב גוטרמן
השיתוף הולך ונעשה מיותר בחלקים נרחבים בתנועה הקיבוצית. הוא נותר מאחור ככלי אין חפץ בו, נתפש כהסדר אנושי מיושן העומד כעצם בגרונה המודרני של ההתחדשות ואחת דתו - לסור מהדרך בפני הצורך בהתייעלות, בהתנהלות כלכלית "רֵאלית", בפירוק הנכסים המשותפים לצורך שיוכם. כזו היא משנתם של אותם חברי קיבוץ הששים להוכיח לחבריהם כי האידאולוגיה הקיבוצית, נעלה ככל שתהיה, בלתי ניתנת ליישום.
אך האם זה באמת כך ?
מתברר שיש גורמים, שאין קשר בינם ובין קיבוץ, הסבורים שרעיון השיתוף בין בני אדם לא רק שלא אבד עליו הכלח, להפך, הוא ישים, מודרני, יעיל ועונה, בתנאים מסוימים, על צרכי החברה בעולם המפותח באופן נכון יותר מאשר הקפיטליזם האנוכי בו כל אחד לעצמו.
***
חיפוש בגוגל מראה כי המונח "רכב שיתופי" אינו בהכרח קשור לקיבוץ. מתברר שרעיון הבעלות המשותפת על כלי רכב קונה לו אחיזה ברחבי העולם ונכנס עתה לאטו גם לארץ.
חברה ידועה בתחום, הפועלת בבריטניה וארה"ב, מחזיקה ב-5,000 מכוניות עבור כמאה אלף בעלים, שאינם מתביישים להחזיק במשותף רכוש כמו רכב, מבלי שאיש יחשוד שהם אינם נוטלים אחריות על חייהם או שאינם אחראים לפרנסתם.
לבעלות המשותפת יתרונות רבים מצדהּ הפרקטי, לכן אינה מצריכה ויתור ממשי על הנאות החיים והנמקה אידאולוגית, אולם ברור שמאחוריה קיימת נכונות לריסון מסוים של תאוות הצריכה הפרטית והבעלות על נכסי חומר, בהנחה שהווייתו של בן אדם מורכבת יותר מאשר הצורך לשייך לעצמו עוד ועוד נכסים ו"לעשות לביתו".
הבעלים בשיתוף מוגבלים אמנם בזמינות המכונית עבורם, אך מאידך הם חוסכים לעצמם הוצאה כבדה של אחזקת הרכב ועלויות נוספות הכרוכות בו. בספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב, נוזף הרב קשות באפיקורס מקומי העושה מה שעושה עם אחת מבנות העיירה ללא חופה וקידושין. משיב הנזוף להגנתו: רבי, האם בשביל כוס חלב עלי לקנות את כל הפרה?
שיטת הרכב השיתופי עדיפה לחלק גדול מבעלי הרכבים שאינם זקוקים להם יותר מאשר בחלק קטן מהיום, או שאינם עושים במכוניתם שימוש יומיומי. התשלום עבור הרכב בשיטה זו חסכוני וזול יותר וקרוב יותר לרמת השימוש הרֵאלי שנעשה בו. במונחי המעשייה ההיא, אם תרצו, זה יותר כוס חלב מאשר פרה.
נתונים על שיטת הרכב השיתופי מראים כי היא תורמת גם לירידה מסוימת, לא דרמטית, בשימוש ברכב בכלל. לירידה זו יש משמעות אקולוגית חיובית.
***
אין המאמר עוסק בחזיונות אחרית הימים ולכן, למרות כל האמור, אינני מניח שנראה במהרה בימינו את חבר הקיבוץ עובד המפעל, בעל הרכב הצמוד שהוענק לו לצרכי עבודה, ולמעשה משמש אותו לא מעט לצרכיו האישיים, משתכנע ביתרונו של הרכב השיתופי ומסתפק בו. להפך, סביר כי נראה במקומותינו עוד ועוד כלי רכב שהם בבעלות קיבוצית משותפת אך בפועל מופקעים לשימושו של היחיד.
עידן ההפרטה בקיבוצים מנמיך את קומתו ואת ערכו של השיתוף וגורם, בין השאר, לחיסולו של צי הרכב המשותף. זאת דווקא כאשר בעולם הגדול, אותו שואפים מפריטי הקיבוצים לחקות, מוצאים יתרונות בתחום זה לדרך השיתופית.
שיטת הרכב השיתופי עדיפה לחלק גדול מבעלי הרכבים שאינם זקוקים להם יותר מאשר בחלק קטן מהיום, או שאינם עושים במכוניתם שימוש יומיומי
|