פעם, מזמן, בעיקר בקיבוץ המאוחד, אבל לא רק, היו לא מעט פורומים כאלה: פורום של אנשי ביטחון וקצינים, משרתי קבע או במיל'; פורום "חברינו" – חברי קיבוצים שכיהנו במשרות בכירות במוסדות הממשלה, בכנסת ובהסתדרות; פורום "לשעברים" – מזכירי תנועה ופעילים מרכזיים בדימוס ועוד כיו"ב. חברי הפורומים הללו היו מתכנסים מעת לעת כדי להחליף דעות, לדווח על הנעשה כל איש בתחומו ולשמוע את "דעת התנועה" בנושאים הרלוונטיים. היו אלה מפגשים של "תדלוק רעיוני" ושל "הוראות הפעלה"; כנסי "התחזקות" של החברים וקביעת נושאים תנועתיים וקיבוציים שאותם יש לקדם במוסדות החיצוניים.

נזכרתי בפורומים הללו בכנס (26.7) של אנשי חברה וכלכלה "מובילים" שארגן המטה השיתופי, מתוך כוונה להפכו לפורום קבוע הנפגש אחת לחודש ודן בנושאים של חברה וכלכלה שיתופית, הקיבוץ והסביבה, קואופרציה, ערבות ועזרה הדדית, יחסי עסקים-קהילה ועוד כיו"ב.

המיקום, משרדי חברת "הזרע" בכניסה לחוות שלם, שהוא גם מקום מושבם גם של הארגונים האזוריים, יצר תחושה של כפר בעיר. לא רחוק מהר הזבל של חירייה, בין כבישים סואנים, בפאתי שדה גדול שיהפוך בעוד כמה שנים לחלק מ"פארק אריק שרון", נחבאים להם כמה בתים כפריים מאחורי שדרת איקליפטוסים. קשה להתעלם מהפסטורליות.

את הכנס פתחו ניר מאיר, יו"ר שולחן הארגונים, מיקי דריל, מנהל הפרויקטים של קרן אברט התומכת בתחומים של סולידריות חברתית, דו-קיום פנימי ופוליטי, שוויון מגדרי, דמוקרטיה וצדק חברתי ומאיה שפיר, רכזת המטה השיתופי.

***

הפורום, המונה 25 משתתפים, היה מעורב (שיתופי ומתחדש) עם רוב שיתופי, מה שגרם תחילה "להתגוששות" קצרה בנושא ההרכב והתכנית, כשיאיר שביט (נען) מוביל את הקו הדיפרנציאלי. הוויכוח היה קצר בטרם ביקש המנחה, גבי ניימן, לנסות למצות את המשותף, כדי לקבוע סדר יום לכנס ולמפגשים הבאים.

בתחום הפרוצדורלי נשמעו השגות גם על מיעוטן של החברות  בכנס (שלוש) ועל ריבוים של "הראשים הכסופים" או "החלקים". כחלק מניסיון להתמודד עם נושא זה, נקבע שלמפגש הבא, בעוד חודש, "יביא עמו" כל אחד מן המשתתפים חברה או חבר צעירים. כן הוחלט להקים צוות מצומצם שיכין את המפגשים הבאים.

כמה מן הנושאים שעלו הם סוג של חזרה במנהרת הזמן, לאחר שנזנחו ונחיצותם עלתה מחדש: כך נושא איגומם של נכסים משותפים כדי לאפשר ערבות הדדית לאורך זמן; כך נושא תקפותה ותועלתה של הפרדת המשק מן הקהילה; כך בניית מנגנונים חוץ קיבוציים לתמיכה בעסקים המשותפים; כך נושא יצירת בריתות עם גורמים בעלי דרכים ורעיונות משותפים. במסגרת זו דובר על שגשוגה של הקואופרציה בעולם בהשוואה להיקפה הקטן בישראל ועל כך ששיח המחאה, שעיקרו עוסק בצדק חברתי וסולידריות, העמיד מראה מול עיניהם של חברי הקיבוץ.

עוד נושאים שהעלו החברים במסגרת ציפיותיהם מן הפורום, בבקשה לדון בהם: דרכים לחבר את חבר הקיבוץ (המופרט) לעסקים שבבעלותו; גיבוש הסכמות חדשות בין שיתופיים למשתנים; בניית השותפות עם העם היהודי כאן ובעולם; הצמחת דור מנהלים חדש באוריינטציה משתפת; מודל לקליטת קבוצות צעירות שיתופיות; הזיקה לקיבוצים העירוניים ולקומונות הבוגרים ושילובם בתנועה, וזו רק רשימה חלקית. עולם ומלואו של נושאים, חלקם יומרניים, למול תהליכי השחיקה שעברו הקיבוצים בעשורים האחרונים.

הזמן ילמד אם הפורום הזה יוכל להניף מחדש דגלים שמוטים ולסמן דרך ראויה להעצמת הניהול השיתופי ויכולתו של הקיבוץ להתמודד עם שינויי העתים, בלא לנטוש את עקרונותיו, ולחזור ולהשפיע על סביבתו.

כמה מן הנושאים שעלו הם סוג של חזרה במנהרת הזמן, לאחר שנזנחו ונחיצותם עלתה מחדש: כך נושא איגומם של נכסים משותפים כדי לאפשר ערבות הדדית לאורך זמן; כך נושא תקפותה ותועלתה של הפרדת המשק מן הקהילה