ההיגיון הפשוט אומר שכאשר מתקבלת החלטה בקלפי על רשת ביטחון וכו' כל החברים יתלכדו כדי לבצע את ההחלטה בדרך הטובה ביותר, וכאשר מתקבלת החלטה בקלפי על הדרך השיתופית יתלכדו כל הכוחות כדי לבצע את ההחלטה בדרך הטובה ביותר.

במציאות הדבר אינו כך. במקרים רבים, כאשר מתקבלת החלטה על רשת ביטחון, לא מאפשרים לחלק מהחברים להיות מעורבים ושותפים בדרך היישום, מתוך הנחה שלחבר הבודד אין כוח כלכלי ומשפטי כדי להגן על זכויותיו.

לעומת זאת, כאשר מתקבלת החלטה על המשך הדרך השיתופית מתחילה מלחמת התשה בדרך של יצירת עובדות בשטח, של עבודה מהצד בחוץ והכנסת הכסף הביתה, של אי-הכנסת קרנות שונות שנפתחות לקיבוץ ושל הצעות שונות ומשונות שבאות להכניס מקלות בגלגלי הדרך השיתופית.

העמדת המזכירות בפני מאבק בלתי פוסק על ביצוע החלטות ותקנונים בדרך של קביעת עובדות בשטח יכולה להמאיס על החברים את הדרך השיתופית ולפגוע בנכונות החברים לשאת בתפקידים ציבוריים בקיבוץ.

צריך עורף חזק של חברים ונכונות של המזכירות לעמוד בהתקפות על ביצוע החלטות ותקנונים כדי לא לוותר.

לא כל מה שמותר מבחינה חוקית בדמוקרטיה, במדינה וברשויות המקומיות, מותר מבחינה מוסרית בתוך החברה הקיבוצית. דרך של מלחמת התשה אולי מותרת מבחינה חוקית אך נלוזה ושלילית מבחינה מוסרית.