גלריה אינדי היא גלריה שיתופית לצילום המונה עשרה חברים. מבחר מעבודות חבריה מוצג באלה הימים בתערוכה "יחיד/רבים", בגלריה במרכז ההנצחה בטבעון.

דגש על היבטים צורניים ועל קומפוזיציה גיאומטרית מצוי בתצלומיה של דניאלה הורבין, המעמתת נוף אורבני עם טבע מבוית ומאולף הנושא עמו ניחוח של חו"ל. דגש על ערכים צורניים מצוי גם בתצלומיה של איה ניצן. ניצן מצלמת ממעוף הציפור חופים שוממים לבנים שבהם רשת טניס, עמוד פנס או דמות אדם, אשר צלם מתווה קווי רישום ישרים ועדינים על מרקם החול הגבשושי והלבן. תצלומיה המקרינים לובן סטרילי בנויים כציור בנוסח המופשט הגיאומטרי המינימליסטי, ונראים כגוזרים את השפעתם מציוריה של מאיה גולד. בתצלומים נוספים משלה פיסות קרקע הופכות תחת עדשת מצלמתה למשטח ציורי בנוסח המופשט הלירי.

שגית זלוף נמיר, בדומה לפרסומאים מיומנים, מטעינה חומרי מזון פשוטים במשמעויות מגוונות. באחד מתצלומיה היא מאצילה יוקרה על כדורי קובה אדומים בהצבתה אותם כמחרוזת, במערך של מעגל סדור, מעל מפית תחרה לבנה. בתצלומים נוספים היא יוצרת תמורה וטרנספורמציה בין האנושי לחומרי מזון. בתצלום, המשובח ביותר משלה, על רקע לבן ומתוך אמבטיה לבנה מזדקרות רגליהן של תרנגולות והן נדמות לרגע לידיים אנושיות במחווה של תחינה או זעקה לעזרה.

דנה לנדאו, מקיבוץ גבעת חיים איחוד, מצלמת את דגלי ישראל ואת הדגלים האדומים המתנוססים בראש תרנים על רקע מבני הרפתות של הקיבוץ. התצלום מנציח את ה"תפאורה" להנחת אבן הפינה לקיבוץ, ששוחזרה לכבוד חגיגות שישים שנה לקיבוץ. לנדאו מצליחה, באמצעות תצלום יחיד שצולם השנה, לספר את העלילה של התפרקות הקיבוץ מערכיו.

תצלומיה של רונית פורת, בת קיבוץ כפר גלעדי, משהים את המבט על פיסות מנוף קיבוצה. בתצלומיה ניתן למצוא נקודות מבט מקוטבות - הן מבט רווי בליריות נוגה והן מבט הצד ועט על מצבים אבסורדיים, הנחשפים רק לאחר ארכה והשהיית המבט. בתצלומיה, המכונים "כפר גלעדי", נראית מכונית הנוסעת על כביש צר באור יום, בעוד שפנסי התאורה לצדי הכביש דולקים. בתצלום נוסף נראה כביש מתפתל בין שדות ושדרת ברושים, כאשר שני פסים לבנים אופקיים ורחבים חוצים אותו ומובילים משום מקום לשום מקום. בתצלומים נוספים משלה היא מתעתעת בצופה, כאשר בעלי החיים המצולמים נראים, ספק חיים, ספק פסל, ספק פוחלץ.

אסף גאם הכהן, בתצלום שבו נראית בובת אימום של ילד, במנעד גוני האפור-לבן, בוחן אף הוא את תחום הדמדומים המתעתע שבו מופחת רוח חיים בבובת האימום.

סדרת תצלומיו המשובחת והאפקטיבית של סשה פליט לוכדת מצבים ומערכות יחסים בקרב בני משפחה ובעיקר בין גברים צעירים, עם שימת דגש על היבטים סוציו-פסיכולוגיים. באחד מתצלומיו נראים צמד גברים הנדמים כאחים, אחד מישיר מבטו החוצה בעוד השני שקוע באינטרוספקציה. בתצלום נוסף נראים בקדמת התצלום אב ובנו עומדים בגבם למצלמה, נטועים ביום קיץ באדמת טרשים צחיחה, לבושים כדבעי בבגדיהם החרדיים, אוחזים זה בידו של זה ומתבוננים ממרחק ביישוב כפרי שלבתיו גגות רעפים אדומים, והם נדמים למשה המתבונן מהר נבו בארץ המובטחת. חמישה נערים מוצבים, בתצלום נוסף, במערך סדור וסימטרי, וכיחידה אחת מתואמת, עוטים על עצמם חולצות שחורות וסבר פנים קשוח.

חרף היות התערוכה מעניינת, עדיין היא מציגה בעיקר את מפת הדרכים הסלולות, הבטוחות והמוכרות בשדה הצילום.

עוד מציגים בתערוכה עמרי שפירא, אורית ברתיני שביט ואילן כרמי.