בעוד קיבוצים רבים חושבים שהאפשרות היחידה לנהל דיון פנימי על דרכם היא באמצעות יועצים חיצוניים שמסתכלים על החיים הקיבוציים מזווית של ייעוץ ארגוני, המכון לחקר תנועת הקיבוץ הדתי מציע תכנית לשיח חברים בקיבוץ שמברר את ערכי הלבה של הקיבוץ

"יש לנו פיכחון שלא היה פעם", אומרת לימור ספראי, רכזת המכון לחקר תנועת הקיבוץ הדתי, כשהיא משווה את חוויית הקיבוץ שלה לזאת שהיתה בקיבוץ הדתי בעבר. "לנו ברור שזאת לא דרך מושלמת. שהדרך הזאת דורשת מחשבה, בחינה מחדש והתפתחות מתמדת. אנחנו לא רואים פה דרך אחת שאין בלתה. באופן דומה לתנועות הקיבוציות האחרות, תנועת הקיבוץ הדתי היתה בעבר תנועה מכוונת משימתיות מאוד. מיעטו לדבר וללבן 'מה עושים ולמה'. בסה"כ, למייסדים ולבני הדור השני התשובות היו ברורות במידה רבה. אבל עם הזמן הגענו למצב בו מקיימים קיבוץ בצורה אינטנסיבית, אך לא תמיד זוכרים את הסיבות והמניעים לכך. לכן היום צריך לשבת ולברר שוב למה  צריך קיבוץ, איך מקיימים אותו ומה המטרות שלו".

המציאות הזאת היתה הרקע להקמת המכון לחקר תנועת הקיבוץ הדתי. המכון הוקם ביזמתם של נחמיה רפל, מזכיר הקיבוץ הדתי, רזי בן יעקב, מרכז פעילות לנוער ולצעירים בתנועה, וד"ר מיכאל בן אדמון, חוקר תנועת הקיבוץ הדתי שעומד בראש המכון. למכון שתי מטרות. האחת מחקרית: לשמר את הזיכרון ההיסטורי, את קורותיה ואת פועלה בעבר ובהווה של תנועת הקיבוץ הדתי.

"השנייה", אומרת לימור, "היא יצירת שיח מעמיק וערכי סביב הרעיונות ההיסטוריים של התנועה וסביב הפרקטיקה בהווה, כדי ליצור תנופת התחדשות ועניין אצל צעירים בקיבוצים ובתנועה בכלל. אנחנו רוצים לפתוח את ערכי התנועה לדיון ולמחשבה ולפתח כלים ואפשרויות לבחינת הרלוונטיות והאקטואליות שלהם במישור הרעיוני והביצועי. אנחנו מאמינים שעוד יש לתנועה מה לתרום לחברה הישראלית ולעם כולו ושיש לה כמובן גם הרבה מה ללמוד כדי להתחדש כל הזמן, כפי שהיא עשתה מתחילת דרכה".

ש: מהן התכניות שהמכון מפעיל?

לימור: "התכנית המרכזית היא תכנית שנקראת 'עמיתי מחקר'. השנה סיימו במחזור ראשון שמונה סטודנטים בתארים ראשון, שני ושלישי, שחוקרים את התנועה מזוויות והיבטים שונים: היסטוריה, סוציולוגיה, חינוך, חקלאות, מדע המדינה ועוד. ד"ר מיכאל בן אדמון ליווה אותם ובמהלך השנה הם פגשו דמויות משמעותיות מהתנועה: ד"ר אמנון שפירא, ד"ר נחום ברוכי, יונתן בשיא, הרב יהודה גלעד, דינה ספראי מהארכיון ביבנה ועוד. הרעיון הוא להרחיב את נקודת המבט של הסטודנטים – שיכירו לעומק ולרוחב את התנועה ואת רעיונותיה, לאפשר למידת עמיתים שבה יעשירו האחד את השני מהתחומים השונים שהם חוקרים ולייצר שיח נוקב ופתוח על התנועה. בשנה הבאה נמשיך ללוות את בוגרי המחזור הראשון ונפתח מחזור נוסף.

"התכנית השנייה של המכון נולדה לאור צורך אקוטי שזיהינו. מדובר על תכנית 'סמינרים בקיבוצים'. שוב ושוב קיבלנו בקשות לסייע בתהליכי בירור ערכי ורעיוני בקיבוצים. לא בחברות הנוער אלא בחברות המבוגרים! ועדות קליטה וצעירים ואף מזכירים ומרכזי צמיחה דמוגרפית קראו לצוות המכון לסייע בערבי עיון ודיון על ערכים קיבוציים מכוננים. לפיכך, פיתחנו כמה סדנאות ותהליכים שמותאמים לחברת מבוגרים ושבהם מלבנים ערכים, סוגיות ורעיונות שאותם בחרו המזמינים ללבן ולברר. אנחנו מעבירים סמינרים לנקלטים, לצעירים ולוותיקים ומלווים גם תהליכים כלליים שהקיבוץ עובר. בעבר תהליכי בירור פנימי כאלה נעשו בעיקר עם חברות חיצוניות שעיקר התמחותן בייעוץ ארגוני. אנחנו לא יועצים במובן הקלסי של המילה. אנו באים מתוך התנועה ומזוהים עם רעיונותיה וערכיה ויש לנו עמוד שדרה ערכי סדור, אך על הדרך לממש את אותם ערכים חשובים, על סדר העדיפות ביניהם ואפילו על השאלה 'האם הערכים הללו רלוונטיים היום' – על כל זאת צריכים להתקיים שיח, ליבון ובירור שבהם הכול מותר ואפשרי. ברוב מוחלט של הקיבוצים כולם מבקשים לשמר את ערכי הקיבוץ אך למצוא את ההתאמה המעשית למציאות ימינו. אנו מאמינים שכדי לשמר את הערכים ולמצוא להם פרקטיקה מחודשת יש הכרח להבהיר, להגדיר ולחדד את מהותם של הערכים הללו. 

"בשל השוני, אנו מתאימים לכל קיבוץ את הסדנאות והתהליכים שרלוונטיים לו. אנו מייצרים סביבה שמאפשרת לברר את ערכי הלבה של הקיבוץ ואת הדרך ליישם אותם. הפעילות כולה נעשית  בשיתוף המחלקה לצמיחה דמוגרפית של התנועה, בראשות שרגא וילק ממשואות יצחק. נראה לנו שמומלץ לכל קיבוץ לעצור מדי פעם את שטף החיים ולמצוא זמן ואנרגיות לשוחח בנחת על המניעים ועל המטרות שעבורם בוחרים לקיים את צורת החיים הזאת".

ש: אילו נושאים עולים בתהליכים כאלה בקיבוצים?

לימור: "אנחנו עוזרים לחברים לברר יחד מה מתוך הערכים והפרקטיקות של הקיבוץ רוצים לשמר ומה פחות רלוונטי. ערך שנוי מאוד במחלוקת הוא כמובן השיתוף. הוא עולה כל פעם מחדש. מבחינתנו לא נס לחו, אבל יש דרכים שונות ליישם אותו והרבה פעמים עולה לדיון באילו מקרים רוצים אותו ובאיזו מידה.

"אנו גם משתדלים לקרוא מקורות של הוגים חשובים של התנועה כמו משה אונא וצוריאל אדמונית ובוחנים את הרלוונטיות של כתביהם לחיים היום, אך זה לא בא במקום הדיון החד בפרקטיקות היום-יומיות ובשאלה האם הן משרתות את הערכים שלנו. כך, שאלה כמו האם לשמור את חדר האוכל או לא, למשל, היא שאלה רלוונטית וחיה בעינינו".

ערבות הדדית לפני מעורבות חברתית

לימור ספראי (31) לא גדלה בקיבוץ הדתי. היא ובעלה אביעד הגיעו לקיבוץ מעלה גלבוע ללימודיו בישיבה שם.

"התחלנו לעבוד בחינוך בקיבוץ והתאהבנו באנשים", אומרת לימור. "הצטרפנו לחברות בקיבוץ בלי לחשוב יותר מדי. רצינו להביע את חיבורנו למקום ובעצם לא ידענו על זה כלום. בשנותינו בהדרכת הנוער הכרנו את רזי בן יעקב, רכז פעילות הנוער והצעירים בקיבוץ הדתי, והתחלנו להדריך בסמינרים ולכתוב תכניות חינוכיות. אני נכנסתי יותר ויותר לעובי הקורה כדי להבין את הערכים וההגות של תנועת הקיבוץ הדתי והבנתי שאפילו שיש שרואים בזה משהו מיושן יש בזה המון רלוונטיות למציאות העכשווית".

כשחוזרים אחורה מוצאים, כמובן, שיש להם היסטוריה משפחתית בקיבוץ הדתי. סבה וסבתה של לימור הקימו היאחזות והסבים של אביעד היו ממייסדי קיבוץ שלוחות. הוריה של לימור היו בהיאחזות בראש צורים. "הם עזבו ואנחנו מצאנו את דרכנו חזרה", מסכמת לימור בחיוך.

"סבתא של אביעד, שעזבה את הקיבוץ כי התנגדה ללינה המשותפת, אומרת שמה שיש היום במעלה גלבוע, שהוא חופשי בהרבה, הוא לא קיבוץ. ההורים אולי מקווים שהשיגעון הזה יעבור לנו, אבל אנחנו מקווים שלא. לנו זה נראה אורח חיים נכון ואם יש דברים שנראה לנו שצריך לשפר אז אנחנו לא מפחדים לעבוד על זה. כמו שאמרתי, אנחנו הרבה יותר מפוכחים לגבי זה מבעבר".

ש:איך הגישה השיתופית שלך ושל המכון נפגשת עם המקומות הפחות שיתופיים בקיבוץ הדתי?

לימור: "תנועת הקיבוץ הדתי החליטה לפני כמה שנים להפסיק את החלוקה למעגלים לפי רמת השיתוף. זאת תנועה שיש לה עוד ערכים מרכזיים כמו התיישבות, חקלאות, ערבות הדדית במובן הרחב, וכל מי שמעוניין ומזדהה עם זה ועם רוח של תורה ועבודה יכול להיות שותף לתנועה. מושבים שיתופיים שפעם עזבו משום שלא היתה להם לינה משותפת למשל, חזרו לתנועה. חלקם היום יותר שיתופיים מחלק מהקיבוצים.

"במכון אנחנו משתדלים מצד אחד לשמור על הערכים של הקיבוץ הדתי ומצד שני להתאים את עצמנו לצרכים של מבקשי הבירור. אנחנו מבקשים להביא לבמה גם את השיתוף והשוויון וגם את הערבות ההדדית, שאגב, יותר חשובה בעינינו מ"מעורבות חברתית" שהפכה להיות אפנתית לאחרונה. אנחנו רוצים לדבר על מחויבות. אנחנו מעלים את העיסוק בשיתוף ושוויון במקורות היהודיים, ונותנים מקום לשאלות ולבירור. אנחנו לא רואים את זה בשחור ולבן בין שיתופי ללא שיתופי. אנחנו מעודדים קיבוצים לשאוף לשיתוף גבוה יותר, אבל איך וכמה זאת הבחירה שלהם.

"נקודה נוספת שחשובה לנו היא השייכות לתנועת הקיבוץ הדתי. הרבה חברים לא מרגישים השתייכות לתנועה. אולי רואים בה רק גב כלכלי, אבל לא גוף ערכי. מבחינתנו חשוב לחשוף אנשים לחשיבות וליתרונות בכך שאנחנו חלק מתנועה, חלק ממשהו גדול יותר שיש לו מטרות משותפות ושרק דרכו ניתן להגשים מטרות ברמה הלאומית.

"בתהליך שעשינו באחד הקיבוצים, שהוא מתחדש, עשינו סרגל שותפות שמראה את הקשר בין ערכים והפרקטיקה שלהם. אנחנו רוצים לעזור לחברים להבין שהחלטות כלכליות הן החלטות ערכיות שמשקפות סדרי עדיפויות. הן לא החלטות מרוחקות ו'מקצועיות' של 'אנשים גדולים' שמבינים במספרים".

ש: איך אנשים שלא מורגלים בשיחה מהסוג הזה מגיבים לתהליך בירור כזה?

לימור: "פעמים רבות אנשים ציניים בהתחלה, עייפים מדיבורים על ערכים וקשה להביא אותם לדבר. אבל אחרי זמן מה, כשאנשים מבינים שיש סביבה שמאפשרת את זה, הם פתאום מרגישים שזה חשוב להם ומאוד מרוצים מההזדמנות לדבר ולברר את הנושאים האלה".

תיקון עולם

מלבד כל הפעילות הזאת התגבש בקיבוץ הדתי גוף שיוצר פעילות חינוכית לנוער תחת השם "מדרשת תורה ועבודה". גם את הפעילות החינוכית הזאת מרכזת לימור.

לימור: "אלה גופים נפרדים אבל עם מטרות משותפות שעוסקים בתכנים דומים. במדרשת תורה ועבודה קהל היעד הוא בני נוער. המדרשה מפעילה סמינרים, סדנאות, הרצאות וסיורים שעוסקים לא רק בעניינים פנימיים של התנועה, אלא מכוונים לליבון ערכים ובסופו של יום לחיפוש הדרך ליצירת חברה טובה יותר. אנחנו חותרים לעודד את בני הנוער להיות עם הפנים החוצה. להראות יכולות הנהגה, אומץ והעזה; למחות, לבקר ולהיות מעורבים בחברה; לקרוא לדתיות שפויה, לפעול לצדק חברתי ולחיות חיים יותר נכונים, מוסריים וצודקים; לחתור ליישום של עבודת כפיים, התיישבות ויהדות דמוקרטית ומודרנית. בקיצור, לחתור ל'תיקון עולם במלכות שדי'.

"במסגרת הזאת אנחנו מוציאים לאור עלון לבני נוער ולצעירים בשם 'תיקון עולם' שמופץ בפייסבוק ובדוא"ל והוא יכול להיות מעניין גם ל'שאינם דתיים'. בעלון יש גם פעולות לבני נוער ולמדריכים בתנועות נוער.

"לפני זמן מה קיימנו פעילות קיץ תחת הכותרת "מחנה גדוד העבודה", לכ-70 בוגרי כיתות ח' מקיבוצי התנועה. שמואל חיים לנדוי, ממייסדי הסתדרות הפועל-המזרחי ותנועת 'תורה ועבודה' ממש העריץ את אנשי גדוד העבודה. הוא קרא להם אנשי 'הננו מוכנים ומזומנים תמיד', שמוכנים ללכת לאן שצריך כדי לבנות את הארץ. החלטנו שכדאי שהנוער יכיר אותם. במחנה המשתתפים עיבדו את המורדות הצפוניים של הגלבוע, בנו ספסלים, פרצו שבילים, בנו טרסות ונטעו בוסתן נוי יפה שנקרא 'לקול הרוחות'. כולם, אגב, מוזמנים לבקר!

"חוץ מהעבודה הפיזית הם למדו משהו על חריצות ועל נטילת אחריות, על הדרך לא להסתפק רק במימוש עצמי ובהישגים עצמיים, אלא להירתם למשימות לאומיות. אנחנו מקווים שהם ייקחו משהו מאנשי גדוד העבודה, ויהיו מוכנים ומזומנים תמיד, או לפחות חלק מהזמן".

למייסדים ולבני הדור השני התשובות היו ברורות במידה רבה, אבל עם הזמן הגענו למצב בו מקיימים קיבוץ בצורה אינטנסיבית אך לא תמיד זוכרים את הסיבות והמניעים לכך

אנו עורכים דיון חד בפרקטיקות היום יומיות והמידה בה הן משרתות את הערכים שלנו. כך, שאלה כמו האם לשמור את חדר האוכל או לא, למשל, היא שאלה רלוונטית וחיה בעינינו

אנחנו מבקשים להביא לבמה גם את השיתוף ואת השוויון וגם את הערבות ההדדית, שאגב, יותר חשובה בעינינו מ"מעורבות חברתית" שהפכה להיות אפנתית לאחרונה

אנחנו חותרים לעודד את בני הנוער למחות, לבקר ולהיות מעורבים בחברה; לקרוא לדתיות שפויה, לפעול לצדק חברתי ולחיות חיים יותר נכונים. בקיצור, לחתור ל"תיקון עולם במלכות שדי"