החברה הקיבוצית הוקמה כמסגרת חיים אידאולוגית ובתור כזו היא חייבת לשמור על עקרונותיה ואורחות חייה, שאינם נבחנים בזה שהם מוצאים חן בעיני קבוצה זו או אחרת בחברה

רשימתו של פלג מור ממעוז חיים בגיליון הקודם ("במקום", גיליון 40 ,יוני 2012) "איכה ישב בדד" מצטרפת לרשימות רבות המתפרסמות חדשות לבקרים, בהן מוצגת התנועה הקיבוצית כחברת לא-יוצלחים, המאופיינת, כדברי הכותב, ב"פנייה לא נכונה בכל הצמתים".

ברשימתו מפרט פלג מור רשימת כישלונות של החברה הקיבוצית והנהגתה ומציין כי "כך הצליח הקיבוץ להיות כמעט תמיד במקום הלא נכון ובעמדה הלא נכונה בצמתי המפנה בדרכה של החברה הישראלית".

בהמשך הוא רואה את כישלון החברה הקיבוצית בכך שאין לה בני ברית בקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית, שלכל אחת מהן יש חשבון לסגור עם הקיבוץ – לחרדים, לדתיים, לעדות המזרח, לעולי רוסיה ולמעמד הבינוני-העירוני.

רשימתו של פלג מור מתבססת על הנחת יסוד מוטעית. החברה הקיבוצית אינה מסגרת פוליטית המתקיימת כדי לכבוש עמדות כוח והשפעה במסגרת האליטות והחברה הסובבת.

החברה הקיבוצית הוקמה כמסגרת חיים אידאולוגית ובתור כזו היא חייבת לשמור על עקרונותיה ואורחות חייה. נאמנות לעקרונות חייה אינם נבחנים בזה שהם מוצאים חן בעיני קבוצה זו או אחרת בחברה ועד כמה הם תורמים להשגת יתרונות כאלה ואחרים בהתנהלות הפוליטית הסובבת אותנו.

תכונת "שבשבת" זו, המאפיינת חברות וארגונים שמוקמים לשם צבירת עמדות כוח או השגת תמורות בתחומים שונים, היא תכונה הנוגדת ביסודה את עקרונות החברה האידאולוגית. החברה האידאולוגית מאופיינת בכך שהיא מוכנה "לשלם מחירים" בתחום הכלכלי, למשל ברמת החיים של חבריה, ולא לפנות בכל צומת פוליטי או אחר כדי לזכות בתגמולים ותקבולים.

ברור הדבר שחברה אידאולוגית, אם חפצת חיים היא, חייבת להכיר היטב את הסובב אותה ולפעול, בצד העקרונות האידאולוגיים המנחים אותה, כדי לאפשר את קיומה. אין ברשימה זו אפשרות לפרט ולנתח דוגמאות של כל הדרכים בהן ניתן לעשות זאת. בכל זאת, אבקש להתייחס לעניין הגמישות והפתיחות. אלו תכונות ראויות היכולות לשרת חברה אידאולוגית, אולם רק בתנאי שאינן נהפכות לתכונות עיקריות ומרכזיות, ורק אם הן ממשיכות לשרת את עקרונות היסוד האידאולוגיים שלה.

גמישות ופתיחות עד כדי אבדן זהות יביאו את החברה האידאולוגית לסוף דרכה וזהו למעשה התהליך בו נמצאת התנועה הקיבוצית בתהליכי "ההתחדשות" שלה.

ראוי לקיים דיון תנועתי נרחב ומעמיק יותר בנושא זה ולא להסתפק ברשימות קצרות אחת לחודש.

 גמישות ופתיחות עד כדי אבדן זהות יביאו את החברה האידאולוגית לסוף דרכה וזהו למעשה התהליך בו נמצאת התנועה הקיבוצית בתהליכי "ההתחדשות" שלה