בסימסטר שעבר לקחתי קורס ב"ניתוח יסודות התסריט" אצל המרצה טומי. בסיום הקורס הגשתי עבודת גמר. למרבה הפלא קיבלתי את הציון המעליב 50, שזה אומר - נ כ ש ל.
שלחתי אימייל בהול למרצה ודרשתי הסברים. תשובתו לא איחרה להגיע:
(שימו לב במיוחד למילה שהדגשתי)
שלום לוטם,
בדקתי ברישומים, ובכן הסיבה היא זו:
א. ציון עבודת גמר מהווה רק 50% מהציון הסופי.
ב. היו לך 3 חיסורים - לצערי יורדות על זה 3 נקודות... (מתוך 15)
ג. במהלך הסמסטר נתבקשתם להגיש "תקציר" - לא הגשת = 5 נקודות.
ד. כמו כן נתבקשתם להגיש "מערך הסיפור" - לא הגשת = 30 נקודות.
ה. על סמך כל הנתונים של פעילותך בקורס הענקתי לך רק 1 נק' מתוך 5 של "הערכה כללית" (שזה בכלל מעבר ל-100%...)
תעשי את שכלול כל הפרמטרים שעל-פיהם הערכתי ציונים.
ניתן לפגוש אותי במכללה בימי ב' משעה 11:30.
אני מצטער על ציונך הנמוך.
טומי.
ובכן, כאילו לא די בזה שנכשלתי בקורס, הוא עוד חושב שאני בחורה!!!
מה קשים הם חיי הסטודנט...
נקודה למחשבה:
איך זה יתכן שאחרי חצי שנת לימודים, המרצה עדיין לא יודע מי אני. מה זה אומר עלי?
מה זה אומר עליו? מה זה אומר על עתיד האנושות?
עוד נקודה למחשבה:
אם קיבלתי ציון 50 כשהוא חושב שאני בחורה, מעניין כמה הייתי מקבל אם הוא היה יודע שאני גבר. לדעתי לא יותר מ-30.
נקודה למחשבה אחרונה ודי:
כשהייתי תלמיד בתיכון ולא הייתי מכין שיעורי בית, המורה היתה אומרת: "מה נראה לך שאתה? סטודנט חופשי??". עכשיו כשאני סוף סוף סטודנט (לא חופשי), המרצים כל הזמן מזכירים לי ש"כאן זה לא תיכון". ממש מילכוד 22.