כעורכת טקסי נישואין אני פוגשת זוגות רבים שמעוניינים להתחתן בחתונה הנסמכת על סמלי ותכני המסורת היהודית, אך שהמחשבה על מעבר ברבנות נראית להם תלושה ומרוחקת ממציאות חייהם. אני נשאלת הרבה שאלות שמציפות את החששות מפני השלכות הבחירה שיקח הזוג – הן על עצמו הן על ילדיו בעתיד. אז מה כן? האם אפשר להתחתן בטקס שיבטא את רצונותיכם ועולמכם ובכל זאת להחשב כנשואים מבחינת החוק של מדינת ישראל? ובכלל, האם חייבים שפרוצדורה אחת תענה על כל היעדים או שניתן להפריד - להתחתן כחוק ולעומת זאת לערוך טקס ריבוני-חילוני שבו יש לכם את זכות הבחירה והעיצוב של הסמלים והמשמעויות אותם חשוב לכם להכניס לטקס כביטוי לאורח חייכם?
רישום
בואו נעשה קצת סדר. ראשית, חשוב להבחין בין המשמעות ההלכתית (האקט שקובע את הנישואין על פי ההלכה הוא בסך הכל קידוש אישה על ידי איש בנתינת טבעת, שמלווה באמירת נוסחת הקידושין: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" ובנוכחות שני עדים), לבין המשמעות המשפטית של הנישואים – כלומר מי נחשב לזוג נשוי על פי החוק של מדינת ישראל. מבחינת החוק שני בני זוג יהודים יכולים להינשא או להתגרש בארץ רק באמצעות הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. מי שלא שייך להגדרה זו נותר ללא מענה (לדוגמה זוגות שאינם בני אותה עדה דתית; אלו שיהדותם בספק ועוד). בפני כל הזוגות (יהודים ומנועי חיתון) שמבקשים להרשם בישראל כנשואים פתוחה האפשרות לצאת את גבולות הארץ ולהתחתן במדינה זרה, בכפוף לדרישותיה של אותה מדינה. מדינת ישראל תכיר כמעט בכל חותמת נישואין שתקפה במדינה בה היא ניתנה ללא מתן אפשרות לשיקול דעת של פקידי משרד הפנים (כך למשל חייב בג"צ את משרד הפנים לרשום כנשואים 5 זוגות הומוסקסואלים שנישאו בקנדה לפני מספר שנים). זוג שחוזר איפה נשוי כחוק מחו"ל נרשם כזוג נשוי במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל ולא ברבנות.
זכויות
לעומת הרישום החוקי של בני זוג כנשואים, עומדת שאלת הזכויות השונות שזוגות מבקשים לעצמם בשלבים שונים של חייהם. כאן המקום למושג של "ידועים בציבור", או לבחירה לערוך טקס נישואין מבלי להנשא כחוק (ברבנות או בחו"ל). "ידועים בציבור" הינה הכרה משפטית בזוגיותם של שני אנשים, שנעשית בדיעבד. כלומר: זוג שעונה על קריטריונים משפטיים של משפחה – מגורים משותפים, קיום משק בית משותף, וילדים משותפים (אם יש) – יוכרו בישראל כידועים בציבור לצורך נקודתי ומסוים. אין מעמד אישי כזה, אין רישום בתעודת הזהות ואין טקס של כניסה למוסד הידועים בציבור, אולם כיום יש מגמה ברורה של בתי המשפט לזהות מקרים בהם מופלים לרעה זוגות שחיים כנשואים ולתקן תיקון נקודתי. יש למעלה מ-20 חוקים שונים שמטפלים בנושא. למעשה ניתן לומר שאין היום זכויות בסיסיות של זוג נשוי שחסומות בפני זוגות החיים יחד. ידועים בציבור או אנשים החיים כזוג (בין עם ערכו טקס פומבי כלשהו ובין מבלי שערכו כל טקס) זכאים למשכנתא, לרישום בן הזוג כאבי התינוק בביה"ח, זכות ירושה, הטבות שונות הניתנות לבן זוג מטעם מקום העבודה, פטורים, הנחות והטבות מס, ביטוח לאומי ועוד.
ממזרות
לא פעם אני נשאלת ע"י זוגות האם ילדיהם יחשבו כממזרים אם אינם מתחתנים ברבנות. ממזרות היא תוצאה של המצב הבא: אשה, אשר בהיותה נשואה, הרתה וילדה לגבר שאינו בעלה. כלומר, לידת ילד מחוץ לנישואים תקפים. לעומת זאת, שני בני זוג פנויים - ילדיהם אינם ממזרים בין אם יתחתנו ברבנות או באופן אחר כלשהו.
גירושין
מבחינת גירושין המצב מעט יותר מורכב. סוגיית
הגירושין של זוגות אשר נישאו בנישואין בחו"ל
ובעקבות כך נרשמו בארץ כנשואים, או לחילופין
בטקסים פרטיים, מעסיקה את בית המשפט העליון
ואת בתי הדין הרבניים. מאחר שחוק שיפוט בתי דין
רבניים קובע כי לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית
לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי
המדינה, הרי שגם יהודים שלא נישאו ברבנות,
צריכים באופן עקרוני לעבור בבית הדין כדי
להתגרש. עם זאת חשוב לדעת שזוגות אלו אינם
כפופים להלכות המחמירות של גט הלכתי. באופן
כללי, ביה"ד הרבני נמנע מלדון בעניינים הכרוכים
בגירושין של בני זוג שנישאו נישואין אזרחיים או
פרטיים. הם מעניקים גט או התרת נישואין באופן
מיידי ומשמשים סוג של "חותמת גומי" לסיום הקשר
הזוגי. בשונה מנישואים חוקיים שנערכו בחו"ל
והוכרו על ידי המדינה, במקרה של טקס פרטי
כמובן שאפשר תמיד להיפרד מבלי ליידע בכך את
בית הדין הרבני. במקרה כזה עלולה להופיע בעיה
בעתיד רק אם מישהו מבני הזוג ירצה להינשא שוב באמצעות הרבנות, שכן זו תדרוש לוודא שהו/יא רווק או גרוש, ויתכן שאם יתגלה כי ערכתם טקס פרטי תראה בכם הרבנות זוג נשוי, ותבקש לגרש אתכם (לקיים "גט לחומרא", למען הסר ספק). מסלול הגירושין המזורז הזה מפשט מאד את תהליך הפרידה. במקרים אלו ההתנהלות המשפטית (חלוקת רכוש או משמורת על ילדים) תתקיים רק בבית המשפט לענייני משפחה בלי קשר לגירושין שיסיימו את קשר הנישואין עצמו. וכאן המלצתי החמה לערוך הסכמי קדם נישואין או הסכמי ממון כדי להסדיר אפשרויות בשעה שבה אתם מאוהבים ורוצים זה בטובתה של זו ולהפך.
אז מה אפשר? כמעט הכל!
אפשר להתחתן באופן חוקי מחוץ לגבולות הארץ; לחיות כזוג ולהצהיר על עצמכם כידועים בציבור כשאתם מעוניינים בקבלת זכויות והטבות שונות; ואפשר לקיים כל אחת מהדרכים הנ"ל (חתונה מצומצמת ברבנות; בחו"ל או אי קיום טקס חוקי כלשהו) ובנוסף ליצור לעצמכם טקס נישואין משמעותי, שישקף את מי שאתם ואת מה שאתם מאמינים בו. אז שיהיה במזל טוב לכל מי שבוחרים לתת צ'אנס לזוגיות ומבקשים לבטא אותה בדרכם.
כתבות נוספות בהמשך:
איזה סוג של טקס אתם רוצים?
איך מתחתנים הקיבוצניקים של היום?
הכותבת היא הרכזת האקדמית של "הויה" – ארגון משותף למדרשה באורנים ולבינ"ה, שני ארגונים המזוהים עם התנועה הקיבוצית שעוסקים שנים רבות בלימוד המקורות היהודים ובחיבורם למערך החיים החילוני