מעבר לחלב ולדבש, אסור לשכוח שארצנו בורכה גם בשבעת מינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, תמר וזית. כדי שחלילה לא תגידו שהארץ שלנו לא מבורכת הכנו לכם שבע המלצות, בכל אחת מהן תפגשו מין אחד מתוך השבעה. למי שיפקוד את כל הנקודות מובטחת חוויה ארצישראלית זבת שמן, קמח, בירה וממרח תמרים.
כורעה ברוח. צילום: יואב כרמון
חיטה:
אם אין לחם אין תורה – ולכן חשוב להתחיל במקום בו יש הרבה לחם. האמת, יש בו גם הרבה תורה. מדובר במאפייה ותיקה בשכונת מאה שערים, הממוקמת לא בדיוק במקום שאתם חולפים על פניו ביום-יום. מאפיית לנדנר עובדת בסמטה הקטנה ברחוב לייב דיין מספר 10 כבר מעל מאה שנה, ואם תגיעו בליל חמישי תוכלו לראות איך קולעים את החלות ביד, ולהזכר ביום שישי בגן.
תאנה:
מכירים את זה שבאמצע הטיול כולם כבר
מתחילים לחפש צל לארוחת צהריים, אבל
המוביל מתעקש שעוד מעט מגיעים למעין
יפה? נכון שכמעט תמיד יש במעין הזה
עץ תאנה, שבלעדיו המעין לא היה יפה
כל כך? עין אום טינה הוא מעין כזה, והוא
נמצא בנחל זרחן שבנגב התיכון.
איך מגיעים: תפתחו מפת סימון שבילים
מס' 15 ותתחילו לפדל. האמת, אפשר
להגיע גם בג'יפ. הכניסה למסלול משער
מפעל הפוספטים אורון. תאנה בעין אום טינה
גדעון אדר, חבר געתון, מייצר שיכר מפירות אקזוטיים הגדלים במטעים של
הקיבוץ. יש לו שיכר פסיפלורה, קיווי וליצ'י, אבל אותנו מעניין דווקא שיכר
הרימון הטעים במיוחד, המגיע גם בתערובת "מורימון" עם פסיפלורה.
המשקאות המתוקים מתאימים גם למאותגרי אלכוהול שאוהבים רק מתוק
(למרות שהם מכילים כ-15 אחוז אלכוהול!), ומגיעים בבקבוקים חינניים למדי.
גם המחירים חינניים: 20 ₪ ל-100 מל"ל, 58 ש"ח ל-500.
האמיצים יוכלו גם להתנסות בסדנת הכנת שיכר מיקס לפי טעמם.
גפן:
טוב נו, מודים שזו התחכמות, אבל התחכומת מצחיקה: במקום לשלוח אתכם לעוד יקב בוטיק שישכר אתכם בטעימות עם ניחוחות פירותיים (לא שמישהו יודע מה זה אומר) אנחנו ממליצים לכם ללכת להשתכר בהופעה של ה-גפן ב-הא הידיעה,
אביב. גם בהופעה שלו יש טעמים פירותיים. האדון גפן מופיע בערב החג ביום חמישי ה-28 למאי בזאפה בתל אביב, ולמי שזה לא מסתדר יכול לתפוס אותו בהופעה הבאה, ב-13 ליוני בגרמניה.
שעורה:הלך לו קיבוצניק אחד, ובמקום להשתעבד לפאב המקומי פתח לעצמו מבשלת בירה ביתית. הוא מכין מספר סוגים של בירה וכרגע לא משווק אותם באופן מסחרי, אבל אם אתם רוצים לטעום אתם מוזמנים. קוראים לו יוחאי קודלר, הוא בן שלושים מקיבוץ אורים, ובשבתות הוא ישמח להראות לכם את המבשלה שלו וגם להגמיע אתכם באיזה שלוק צונן של בירה פסיפלורה.
תמר:מביני דבר מכירים את הסיפור ההירואי על בן ציון ישראלי מקיבוץ כנרת, שחרף את נפשו במסעות לעירק מאז שנות השלושים רק על מנת להבריח לארץ חוטרי תמרים, מהם מרבים את העצים ויוצרים מטע של עצי תמר.
במפעל התמרים "חצר כנרת" נוהגים עד היום להתפאר בסיפור
המיתי, וגם בעובדה
שהסילאן שלהם
תופס כ-90%
מהשוק הישראלי.
את הסילאן הזה
ועוד הרבה מוצרי
תמרים תוכלו לפגוש
(וגם לרכוש) בחנות
המפעל היפה
מוצגת גם תערוכת
תצלומים מימי
ראשית ההתיישבות
וממנה גם יוצאים
סיורים בעקבות השבת התמר.
זית:
בכפר קדם שבמצפה הושעיה מתחפשים ליהודים קדומים שחיו בארץ בימי קדם, ובין רכיבה על חמור לחביצת גבינה אפשר גם לעסוק במסיקת זיתים אותנטית, כמו פעם. את שמן הזית שתכינו בעצמכם (זה פחות מסובך ממה שאתם חושבים) תמרחו בהנאה רבה על הפיתות שתאפו לבד בטאבון, ויחד עם הגבינה הטרייה שהכנתם תוכלו להנות מארוחה קדמונית ברת קיימא.