"לאחר שנכשלנו במאבק נגד העברת החוק בכנסת, ותוך התלבטות קשה, החלטנו לפנות לבג"ץ על מנת שיורה על ביטול החוק", מסביר אורי מתוקי מקיבוץ אשבל של הנוע"ל, חבר ועד הפעולה של המטה. העתירה מסתמכת, בין השאר, על פסיקת בג"ץ מלפני מספר חודשים, שביטלה את החוק שאיפשר הקמת בית סוהר פרטי. "בביטול החוק שעסק בבית הסוהר, נדרש בג"ץ לפרשנות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בעוד שכאן אין צורך בפרשנות. ההפרטה סותרת בבירור את חוק יסוד מקרקעי ישראל", מוסיף מתוקי. "להערכתנו, ולאחר שהתייעצנו עם אנשי משפט רבים, יש לעתירה סיכויים רבים להתקבל". בצוות, שהגיש את העתירה, משתתף גם עו"ד גלעד ברנע, שהיה ממובילי העתירה נגד בית הסוהר הפרטי.

 

עד לקבלת הכרעה, מבקשים במטה המאבק כי יינתן צו ביניים להקפאת ההפרטה. ביום ראשון השבוע קבע השופט עמית, לאחר עיון ראשוני בחומר, כי ההחלטה על צו ביניים להקפאת ההפרטה תינתן בתוך 30 יום.

 

על העתירה חתומים בנוסף לנוער העובד והלומד גם השומר הצעיר, המחנות העולים, המטה השיתופי, גופי שמאל חברתי, גופי ימין כמו פורום הפרופסורים לחוסן מדיני וחברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד ונחמן שי.

 

למרות החלטת מועצת התנועה להתנגד להפרטת הקרקעות, היא איננה שותפה לעתירה. "לא קיבלנו פנייה להצטרף, אך מרגע שאושרה הרפורמה, אנחנו לא לוקחים חלק במאבק נגדה אלא במאבק להחיל אותה גם על ההתיישבות" מסר אביב לשם, דובר התנועה. המטה השיתופי לעומת זאת, לוקח חלק מרכזי. "אנחנו מתנגדים באופן מוחלט להפרטה, ולכן משתתפים בעתירה" מסביר אלישע שפירא רכז המטה. "בתשתית ההסדר הציוני עומדת הסיסמא "לעבדה ולשמרה". אם אנחנו מבקשים את הבעלות, אין על מה לחנך את הדור הבא ואין סיבה להתהדר במונח התיישבות" מוסיף אמרי רון. בשונה מעמדת התנועה טוענים במטה כי לטובת ההתישבות יש לשמור על משטר הנחלות ולא להעביר את הבעלות על הקרקע גם אם תדחה העתירה שכן פעולה זו עלולה לקרב את היום בו יופרדו שטחי החקלאות והתעשייה משטחי המגורים ומבעלות בפועל של הקיבוצים.