מתוך הסקר עולה, כי כמחצית מחברי הקיבוץ חשים שהם משקיעים בקיבוץ יותר ממה שהם מקבלים בתמורה. עוד עולה, כי יותר מחצי מהחברים חשים שלא יצאו נשכרים מהשינויים שעברו על קיבוצם בשנים האחרונות. ובכל זאת, רוב מוחלט מהמשיבים ציינו שהקיבוץ הוא מקום שטוב לגור בו, כשדווקא הצעירים חשבו כך אפילו יותר מהמבוגרים.
בסקר השנתי, שעורכות פרופסור מיכל פלגי ואליאט אורחן, נבדקו 1,300 חברי קיבוץ במהלך 2009. כאמור, הנתון המרכזי שעלה הוא, שגם אם יש לחברים ביקורת על הקיבוץ, הרי שהרוב מרוצה מהחיים בקיבוץ. כ-50% מהחברים היו ממליצים בחום לאדם צעיר לבחור בחיי הקיבוץ, לעומת כ-25% שלא היו ממליצים זאת בשום אופן. גם בשאלה זו היה מספר הצעירים שהיו ממליצים גבוה מזה של המבוגרים.
סיבה אפשרית לשביעות הרצון, למרות הביקורת, ניתן למצוא בנתונים הבאים: 46% חושבים שהם מקבלים מהקיבוץ שלהם קצת יותר שירותי בריאות מאשר המדינה מעניקה לתושביה, 32% חושבים שהם מקבלים הרבה יותר שירותי בריאות, ובסך הכול, 78% מהחברים חושבים שהם מקבלים יותר שירותי בריאות ממה שהמדינה נותנת.
תמונה ברורה אף יותר עולה משירותי החינוך: 41% חשים שהם מקבלים קצת יותר שירותי חינוך ממה שהמדינה נותנת לאזרחיה, 44% חשים שהם מקבלים הרבה יותר, ובסך הכול: 85% מהחברים שחשים שהם מקבלים יותר שירותי חינוך ממה שהמדינה מעניקה.
עוד עולה מהנתונים, שנמשכת השחיקה בערכים המסורתיים של השוויון הקיבוצי. אמנם, יותר ממחצית החברים שוללים הפרטה מלאה גם בתחומי החינוך והבריאות, אולם כ-33% דווקא תומכים בהפרטה שכזו. פלגי מסבירה, כי השאלה שנשאלה בשאלון הייתה, "מה דעתך על השינויים הבאים, הפרטה טוטלית הכוללת גם חינוך ובריאות". מסתבר, שפחות ממחצית מהחברים חושבים שיישום העיקרון, "כל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו", יועיל לקיבוץ. כ-66% מהחברים תומכים בשכר דיפרנציאלי, לעומת רבע ששוללים אותו.
האמון בהנהגה הכלכלית של הקיבוץ גבוה מהאמון בהנהגה החברתית: ההנהגה הכלכלית זוכה לרמת אמון נמוכה בקרב 25%, לרמת אמון בינונית בקרב 29% ולרמת אמון גבוהה בקרב 46% מהנשאלים. לעומת זאת, ההנהגה החברתית זוכה לרמת אמון נמוכה בקרב 33%, לרמת אמון בינונית בקרב 36% ולרמת אמון גבוהה בקרב 31%.
מיכל פלגי, הופתעת מתוצאות הסקר?
לא. כלל וכלל לא. זה זמן רב שאני מצביעה על כך, שמלבד קבוצה קטנה שמאוד קשה לה עם השינויים, נראית הסתגלות טובה לשינויים שחלו בקיבוץ. אני רואה זאת לאורך שנים. את הסקר הזה אנו עושים מדי שנה-שנתיים במשך שמונה-עשרה שנים".