|
|
|
חלב מרוכז
דף הבית > דעות >
חלב מרוכז
הפורום לצדק חברתי של תנועות הבוגרים התגייס למאבק בהצעות ועדת קדמי. לדברי אבשלום בן צבי, אחד ממחברי נייר העמדה של הפורום, הוועדה חותרת לשוק ריכוזי לטובת המחלבות הגדולות ורשתות השיווק ולרעת רוב החקלאים
הועדת קדמי הגישה את מסקנותיה ביולי 2011 לאחר לא יותר משבועיים של דיונים. מטרתה המוצהרת היתה: להוזיל מחירים. הרפתנים נזעקו כנגד המדיניות שהציעה הוועדה, שנתפסה כפוגעת במשק החלב. הם מצאו בני ברית לא צפויים בפורום לצדק חברתי, התארגנות של בוגרי תנועות הנוער וארגונים חברתיים נוספים ששמו לעצמם מטרה לקדם חברה סולידרית, שוויונית ודמוקרטית בישראל. הפורום התגייס למאבק ואף הוציא נייר עמדה של הסתייגויות לדוח ועדת קדמי.
אבשלום בן צבי (29), שמתגורר בנצרת עילית כחלק מהקיבוץ העירוני משעול, היה אחד השותפים בכתיבת נייר העמדה של הפורום לצדק חברתי. עמדתו כנגד הוועדה נחרצת: "בסופו של דבר, ועדת קדמי חותרת למערכת קרטלית שתשלוט בכל שוק החלב: הייצור, השיווק, הייבוא וכו'. לא בטוח שזאת תהיה חברה אחת: אם יהיו שלושה תאגידי חלב שיכתיבו את המחיר לחקלאים, תאגידי ממגורות שיכתיבו את מחירי האחסון וכו'. יש פה דגש על שיווק וסחר על פני הייצור. כל זה כמובן על חשבון רוב הרפתנים ונגד האינטרסים של מי שמסתכל על החברה הישראלית בכללותה, ובעיקר על אופי הפריפריה בישראל".
|
 |
|
כמובן שהייבוא הזול ביותר יגיע ממדינות בהן שוק החלב מפוקח ומסובסד (צילום: ארכיון רמת הכובש)
בלי התנהלות מרכזית, מתואמת ו"לא חופשית" הענף היה מתמוטט וכל שהיה מושג הוא שבר עמוק עבור עובדים רבים, משפחות ויישובים שלמים ואספקה לא סדירה ויקרה של מוצרי חלב לצרכנים
ועדת קדמי עלולה להביא לכך שרפתות מושביות רבות יסגרו. סביר להניח שזה יאיץ את הפיכת המושבים שמיקומם אטרקטיבי ליישובים קהילתיים. האחרים פשוט יגוועו
ברור שמשק חלב פרטי, ריכוזי ומועט משתתפים יביא לחברה ישראלית מקוטבת יותר, גם בחלוקת ההכנסות וגם בפערים בין פריפריה למרכז. מדובר בעוד פרק בקיטוב ההולך ומחמיר של החברה הישראלית |
| | ש: תוכל לתת קצת רקע למי שפחות מצויים במשק החלב?
אבשלום: "משק החלב בישראל הוא משק מתוכנן. לכל רפת יש מכסה ואסור לה למכור יותר ממנה. את החלב מוכרות הרפתות למחלבות במחיר שנקבע לכל הענף (מה שקרוי "מחיר המטרה”). המחיר מחשב בתוכו את העלויות ואת המשכורות של הרפתנים. מאז ומעולם היו מנגנוני עדכון של העלויות וגם של התייעלות. עד ועדת קדמי חישוב המחיר נעשה כך: חישבו את עלות הפקת החלב ב-90% מהרפתות היעילות ביותר וממנו גזרו את מחיר החלב. כלומר, רק הרפתות הלא יעילות ביותר נפגעו ונדרשו להתייעל, להתאחד או להיעלם. מי שהיה לא יעיל לאורך זמן הפסיד על זה כסף. גם בשיטה הזאת היה יתרון משמעותי לגודל, מה שנתן יתרון לקיבוצים על המושבים. בנוסף, גם לפני ועדת קדמי היה מנגנון של ירידה במחיר המטרה על בסיס חישוב השיפור בפריון של הרפתות.
"לדעתי, מלכתחילה זה מנגנון לא מאד מוצלח, והשאיפה לירידה מתמדת במחיר המטרה וחיסול זוחל של הרפתות הקטנות אינו חיובי, אבל בגרסה שהתקיימה לפני קדמי זה היה די מתון.
"בנוסף למנגנון המחיר, יש בקרה של מועצת החלב על כמויות החלב, כולל החלטה על ייבוש חלב לאבקה. בענף עם תנודות גדולות בתוצרת, בלי המנגנון המרכזי הזה היו נוצרים חוסרים ותנודות מחירים. לבסוף, יש גם פיקוח על ייבוא של מוצרים מקבילים במכסות ומכסים גבוהים.
"חשוב לי לפרט את צורת ההתנהלות הזאת דווקא בגלל 'רוח התקופה', שיוצאת נגד ניהול מרכזי של ענפים וקוראת להפרטה והתנהלות 'חופשית' לפי כללי ההיצע והביקוש. כל מי שמתחיל להסתכל על ענף החלב מבין שבלי התנהלות מרכזית, מתואמת ו'לא חופשית' הענף היה מתמוטט ושום טובה או יעילות לא היתה צומחת מכך, אלא רק שבר עמוק עבור עובדים רבים, משפחות ויישובים שלמים ואספקה לא סדירה ויקרה של מוצרי חלב לצרכנים".
ש: אבל בשנים האחרונות כבר יש הרבה שינויים בהתנהלות הזאת, לא?
"חוק החלב, שנועד להסדיר את שוק החלב למשך שמונה השנים הקרובות, נחקק לאחרונה. החוק הוא חוק מאוזן, שללא קיום ועדת קדמי היה ממשיך לקיים את משק החלב בצורה טובה לשנים הקרובות. בשנים האחרונות היתה פעולה להוצאת מוצרי חלב שונים מפיקוח. מסתבר כעת, לאור חשיפה של מבקר המדינה, כי האוצר כפה את הרפורמה הזאת על משרד החקלאות, כחלק מהתנאים לאישור חוק החלב. זהו שינוי גדול בהתנהלות משק החלב.
"שינוי נוסף הוא ההפרטה של תנובה. שני הדברים הללו הביאו לעליית מחירים משמעותית מתוך הרצון של תנובה ושל רשתות השיווק להעלות מחירים ולהגדיל רווחים. עליית המחירים הובילה, בין השאר, למחאה בקיץ. זה היה התירוץ להקמת ועדת קדמי".
ש: אז מה בעצם מציעה ועדת קדמי?
"ראשית, חשוב לומר שוועדת קדמי הוקמה במשרד התמ"ת, ולא במשרד החקלאות. כלומר, מלכתחילה היא אמורה להוריד מחירים ע"י טיפול בצד המסחרי ולא החקלאי. אגב, שוק החלב הוא רק פרק בהמלצות שלה.
"בעיקרון הצעת ועדת קדמי הולכת לשחוק מאוד את המחירים שהרפתנים יקבלו על החלב. במקום שיחשבו את מחיר המטרה לפי 90% מהרפתות היעילות ביותר הולכים לחשב אותו לפי 70%, מה שהולך להוריד משמעותית את המחיר שיקבלו הרפתות על החלב. בנוסף, הוכנס שינוי במנגנון ירידת מחיר המטרה. במקום שהמחיר ירד לפי עליית הפריון בפועל, קבעו שכל שנה ירד המחיר ב-2% לפחות. כך שאם הפריון בענף יעלה ב-3% יורידו את מחיר המטרה ב-3% אחוזים, אך אם הפריון יעלה בפחות מ-2% בכל מקרה מחיר המטרה ירד ב-2%.
"יש מכסת מינימום בה רפתות צריכות לעמוד. עד היום המכסה היתה 400 אלף ליטר לשנה. במתווה קדמי היא הולכת לעלות ל-700 אלף ליטר תוך חמש שנים. זה אומר שהרפתות הקטנות יצטרכו להיסגר או להתאחד ושאנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם או יעברו להיות עובדים שכירים. כמובן, שהמעבר לעבודה שכירה ברפתות תעלה גם את ההעסקה של מהגרי עבודה בענף.
"עוד חלק בדו"ח קדמי הוא פתיחה לייבוא. אמנם החלק הזה מרוכך ביחס להצעה המקורית, אך הוא עדיין מאוד בעייתי. ההצעה היא להגדיל את הייבוא של מוצרי חלב ולהפחית מכסים, כששר התמ"ת יישא וייתן על הסכמי הייבוא.
"כמובן שהייבוא הזול ביותר יגיע ממדינות בהן שוק החלב מפוקח ומסובסד – כפי שהוא בכל מדינות אירופה – ולכן באופן אבסורדי, במקום לעזור לשוק החלב המקומי בעזרת מדיניות דומה למדיניות המערב אנחנו מייצרים עוד שוק למדינות המערב.
"צריך לומר שהיו לוועדת קדמי הצעות הרבה יותר חריפות שירדו בעקבות מחאת הרפתנים נגדה. היתה, למשל, הצעה לפתוח שוק משני לייצור חלב בלי מחיר מטרה. אם הצעה זו היתה מתממשת, רפתות גדולות מאוד היו יכולות להציף את השוק בחלב במחירים נמוכים ולרסק את הרפתות הקטנות. הצעות כאלה, גם אם לא מומשו, מראות על העמדה הבסיסית של הוועדה כנגד משק החלב המתוכנן".
ש: מהן, להבנתך, המטרות של ועדת קדמי?
"המגמה שוועדת קדמי מובילה היא רווחיות דרך ריכוזיות. לייצר רווחים הולכים וגדלים למספר שחקנים הולך וקטן. ייהנו מכך קודם כל המחלבות, שייקנו חלב זול יותר. גם רשתות השיווק יוכלו לקנות יותר בזול. בנוסף ייהנו חברות הייבוא, שייבאו בצורה ריכוזית. ולא יהיו אלף יבואנים קטנים. כמעט בטוח שזה יהיה בסופו של דבר תנובה, או רשתות השיווק שיהיו היבואנים העיקריים.
"צריך לומר שיש בדו"ח ועדת קדמי המלצות לעידוד תחרות במחלבות ולבקרת רווחים ברשתות השיווק, אך ביחס להמלצות בתחום הייצור הן מנוסחות בצורה מאוד רכה, לא חד משמעית ולא מחייבת".
ש: ללמוד מההיסטוריה עבור העתיד
בנייר העמדה של הפורום לצדק חברתי הוצבו המטרות הראויות לדעתם למדיניות תכנון משק החלב:
[פונט ציטוט]
* הורדת יוקר המחיה בישראל, מתוך הבנה שהאזרח הישראלי הוא בעת ובעונה אחת צרכן, עובד ויצרן; דאגה למחיר נמוך לצרכן, שלא דרך הרעת יחסי העבודה או החלשת היצרנים במשק.
* הבטחת המשך פעילותו של משק החלב כמשק חקלאי יצרני, מתוכנן ויציב, שמאפשר בתוכו פעילות למגוון סוגים של רפתות ושל חקלאים, גדולים כקטנים, מבטיח את עתידו ואת יציבותו של הענף ומבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, גם במקרה של הידרדרות במצבה הגאו-אסטרטגי של ישראל.
* הגנה וחיזוק של יישובי ותושבי הפריפריה; שמירה על יכולתה של הפריפריה להתקיים בכבוד מחקלאות מתקדמת ושימור האופי החברתי של ההתיישבות העובדת.
ש: מה הפורום לצדק חברתי מציע במקום הצעות קדמי? איך מיישמים את המטרות שלכם?
"קודם כל, יש חוק חלב שעבדו עליו חמש שנים וחוקק רק לפני שנה. צריך לקיים אותו. ועדת קדמי הגישה את המסקנות שלה אחרי עבודה של שבועיים והפכה אותו על ראשו. זה שערורייתי. בלי חוק ארוך טווח כזה נפגעת היכולת של חקלאים לתכנן לטווח רחוק.
"בהמשך, צריך לשמור על המערכת המתוכננת הקיימת ולהחזיר את הפיקוח על מחירי מוצרי בסיס. אם רוצים לעשות רפורמה צריך לעשות אותה בצורה רצינית, אחרי בדיקה שתבטיח שהיא לא יוצרת קרטלים ותחרות לא הוגנת מול ייבוא במחירי היצף ממשקים מסובסדים במערב".
ש: למה לך, כחבר קיבוץ עירוני שלא קשור למשק החלב, וחבר תנועה שעיקר עיסוקה בחינוך, להתערב בנושא משק החלב?
"משק החלב לא מגדיר רק את הפרנסה של קבוצה מצומצמת, הוא מעצב את החברה בה אנו חיים ואת אופי הפריפריה בישראל. אני גדלתי במושב כפר יהושע. הצמצום של הרפתות כבר שינה מאוד וממשיך לשנות את אופי ההתיישבות הכפרית. ועדת קדמי עלולה להביא לכך שרפתות מושביות רבות יסגרו. סביר להניח שזה יאיץ את הפיכת המושבים ליישובים קהילתיים. לפחות אלה מהם שממוקמים בצורה אטרקטיבית מספיק מבחינה תעסוקתית. האחרים פשוט יגוועו. זה יעצב את האופי של הפריפריה הכפרית של ישראל.
"בהסתכלות רחבה יותר, ברור שמשק חלב פרטי, ריכוזי ומועט משתתפים יביא לחברה ישראלית מקוטבת יותר, גם בחלוקת ההכנסות וגם בפערים בין פריפריה למרכז. מדובר בעוד פרק בקיטוב ההולך ומחמיר של החברה הישראלית."
ש: ביום יום אתה עוסק בדברים אחרים. תוכל לפרט ולהגיד את הקשר שאתה רואה בין תחומי העיסוק האלה?
"אני חבר בצוות אתר חצר כנרת. אני עוסק בעיקר בראשית תנועת העבודה, ובין השאר ביצירת המפעלים שהסדירו את הייצור החקלאי ברמה הארצית בשנות הייסוד של היישוב בארץ. ההבדלים זועקים לשמים כשמשווים את תנובה הקואופרטיבית שמנוהלה ע"י הרפתנים לטובת הרפתנים, הצרכנים ושוק החלב כולו, לתנובה היום, הנשלטת בידי קרן השקעות שבאה להוציא ממנה כמה שיותר רווחים במהירות ולמכור ברווח.
אני משתמש הרבה בדוגמאות האלה בהדרכות שאני עושה. המציאות היום ממחישה, על דרך ההיפוך, את סוג החברה שניסו ליצור פה בעלייה השנייה והשלישית. בכל מקרה, העיסוק בעבר חשוב בעיקר בשביל העתיד, כדי לברר איזו חברה ראוי שנקיים בארץ. נראה לי שהכיוון של ועדת קדמי הפוך לזה שרצוי לנו.” |
|