עלתה גם השאלה "אם אתם דמוקרטיים עד כמה הנשים שלכם מעורבות במרחב הציבורי?”, שהתשובות עליה היו קצת עקיפות. כך היו גם התשובות לגבי גיוס לצבא ושותפות בחברה הישראלית. הם ללא ספק מרגישים אחריות לעם ישראל והוויכוח היה בעיקר על הדרך לעשות זאת. ברור שיש פה מורכבות אך גם סיפור מרתק." הוא מוסיף כי "יש להם רעיונות מאוד ייחודיים. למשל, כל חבר בקיבוץ נותן 8-10 שעות עבודה שבועיות לתחום קהילתי שהוא בוחר בו. בעיני זה רעיון שיתופי מרתק." תלמידי י"א ערכו את השבת בקיבוץ לביא ושם דנו במה ששמעו עם הרב רונן לוביץ מניר עציון שהציג את תפישת הקיבוץ הדתי, הרואה את הדמוקרטיה והיהדות כשני עמודים משולבים זה בזה ולעתים אף תלויים האחד בשני. הרב לוביץ אף הבהיר את ההבדל בין הדמוקרטיה כצורת שלטון לבין ערכים דמוקרטיים שחלקם אף מעוגנים בתורת ישראל ועליהם נקפיד לעולם. בשיחות ובמהלך הסמינר העלו המשתתפים שאלות שונות: מה מקומם של מיעוטים בחברה יהודית אידֶאלית? כיצד ערכי הדמוקרטיה והשוויון מסתדרים עם ההבדלים בין נשים לגברים בהלכה היהודית? האם הדמוקרטיה היא רק צורת שלטון שאולי תחלוף מן העולם או שיש ערכים דמוקרטיים שימשיכו להיות נחשבים בעינינו בכל מציאות? מהי דרכנו? מה תפישת עולמה של תנועת הקיבוץ הדתי בסוגיות אלו? "לא ענינו להם ממש על השאלות המצוינות האלה," אומר רזי בן יעקב, "עליהם למצוא את דרכם בכוחות עצמם. אבל הבאנו אותם אל השוקת! ירצו – ישתו." עוד הבחנה מעניינת שהעלו המשתתפים היא כי בפלך נמצאו אנשים מצוינים שהדמוקרטיה עבורם היא סלע יסוד והיהדות לידו, אך ברמת חשיבות מעט פחותה. באור הגנוז נמצאו אנשים לא פחות טובים שסדר העדיפויות שלהם הפוך: היהדות כסלע יסוד ולידו ערכי הדמוקרטיה. לגבי המוטיבציה ליציאה למסע מספר רזי בן יעקב "אנו מקיימים הרבה פעילות לבני הנוער ולצעירים בקיבוץ הדתי במטרה ברורה להכניס אותם ולערב אותם בתנועה, ואנו כתנועה לא רוצים לוותר על העיקרון של מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא מוכנים לוותר לא על הציבור החילוני ולא על החרדי. אנחנו שמים סימן שאלה על הנושא כדי לבדוק אותו דווקא כי הוא כל כך חשוב. את המפגשים השונים אנחנו עורכים כי חיוני לקיים דיון בין החלקים השונים של החברה הישראלית כדי שנמשיך לקיים אותה כחברה אחת ולא כשבטים מפולגים." הוא מוסיף כי "הסמינר אורגן עם 'מדרשת תורה ועבודה' שמציעה אותו גם לקבוצות אחרות שרוצות לפתוח את ההתמודדות עם הסוגיות האלה. אנו נשמח שהם יגיעו לחלקים נוספים מהחברה הישראלית" ומסכם, "אני אישית משוכנע שבלי 'יהודית' לא תהיה 'דמוקרטית' ובלי 'דמוקרטית' לא תהיה 'יהודית'." מה מקומם של מיעוטים בחברה יהודית אידיאלית? כיצד ערכי הדמוקרטיה והשוויון מסתדרים עם ההבדלים בין נשים לגברים בהלכה היהודית? רזי: אנו כתנועה לא רוצים לוותר על העיקרון של מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא מוכנים לוותר לא על הציבור החילוני ולא על החרדי |