אלבום הבכורה של חן רותם, "מה יגידו" (בהוצאת "התו השמיני"), הוא ממש לא אלבום ביכורים קלאסי. הקול המחוספס, הטקסטים הנוקבים, השירה העברית, הסגנון הרוקיסטי ואפילו הקאבר הגימיקי ל"היאחזות הנח"ל בסיני" ממש לא מתאימים לעולם הפלייליסט העדין והחלול, שבו כל אמירה נגדית נתפסת מיד כבגידה במדינה.

 

אבל את הבחורה בת ה-28, שנולדה וגדלה בקיבוץ שמיר ובשנים האחרונות חיה ופועלת בתל אביב, זה לא ממש מטריד. הלחנים והטקסטים שכתבה (למעט שניים) מציגים אג'נדה ברורה, ולמרות שם האלבום, כנראה לא כל כך אכפת לה באמת מה יגידו.

 

"אני מודעת לכך שלא ממש מקובל להגיד כבר באלבום הראשון משהו שלא יהיה אהוד על ידי המחנה המרכזי", היא מנסה להסביר את החלטתה, "אבל אני מרגישה שלא מספיק להגיד, הכנרת מתייבשת או שחררו את גלעד שליט, כדי להיחשב לאמן מחאה, אלא צריך להתייחס גם לנושאים יותר שנויים במחלוקת. מאוד מוזר לי שהיחידים שעושים מחאה היום הם אמנים מבוגרים דוגמת שלום חנוך ועמיר לב, בעוד שאמנים צעירים, שבאופן מסורתי אמורים להיות אלה שבועטים, מפחדים לעשות את זה ומייצרים מוזיקת פרווה".

 

וכשהיא מדברת על מחאה, אין ספק שמדובר במשהו שכבר שנים לא נשמע במחוזותינו. זה מתחיל ב"נגמר הים", שם היא באה חשבון עם ה"בבונים" שנוסעים במכוניות השטח שלהם על החופים, כדי לפצות על מה שקורה להם בתוך התחתונים; ממשיך ב"הוזה המדינה", שם היא מתחשבנת עם הרצל ועם תחושת הרדיפה המוגזמת של העם היהודי, אך יותר מכול, היא מתחשבנת עם המקום שבו גדלה - הקיבוץ.

 

"יחסיי עם הקיבוץ מורכבים", היא בוררת את מילותיה בקפידה. "אני חושבת שאני לא שונה מכל בן קיבוץ אחר. הביקורת באה ממקום אישי, היא לא מתייחסת לרעיון הקיבוצי שיש בו הרבה יופי, אלא לביצוע. מרוב הביחד, היחיד נשכח כמעט לגמרי, וכולם חושבים כל הזמן על מה יגידו עליהם".

מעבר לטקסטים מתאפיין האלבום, כאמור, במוזיקת רוק מנסרת ועוצמתית, שמאחוריה עומדים הבסיסט זיו מן (מקיבוץ מרחביה במקור), הגיטריסטים יצחקי פרנקו ונמרוד גלבוע והמתופף אודי גילברט. על ההפקה המוזיקלית הרגישה וההרפתקנית מנצח דומיניק גרייס. כל אלה יחד יוצרים את אחד מאלבומי הרוק המעניינים שנעשו פה בזמן האחרון.

 

"את האלבום אפשר לרכוש בכל חנויות הדיסקים. מי שרוצה לשמוע ולהתעדכן על הופעות יכול לעשות את זה במייספייס שלי, וקליפים ניתן לראות ביו-טיוב. בנוסף, חלק מהשירים שלי כבר מושמעים ב-FM88 וברשת ג', ובימים אלה הוצאנו סינגל חדש לרדיו בשם "תל אביב", בתקווה שהוא גם יושמע".

 

"שאני אשאר נקייה. שהמוזיקה שלי תגיע לכמה שיותר אנשים בלי שאני אצטרך לשלם את מחיר ההתמסחרות, ושישמעו אותי ולא עליי".