קשה לי, אני מודה. אני אפילו קצת מובך מכל הסיטואציה הזאת של "משחקי המכביה ה-18 (ח"י)". כל ארבע שנים חוזר על עצמו אותו ריטואל מגוחך של משחקי ספורט ליהודים בלבד במתקני הספורט שברחבי גוש דן. מילא אם המתקנים היו ברמת גבוהה (למרות השיפוץ שנעשה לאחרונה בהדר יוסף), אבל לקיים תחרות שתנאיי הכניסה היחידים אליה הם דת ו/או אזרחות ישראלית?

 

המכביה, שמקורה אי שם בתחילת שנות השלושים, נועדה לעודד עליית יהודים לארץ-ישראל דרך הספורט. מחשבה נכונה וחיונית לאותה תקופה, אךצילום: יואב כרמון

 

כבר מזמן לא רלוונטית. הגירה מאסיבית בין מדינות המערב קיימת כבר לפחות שני עשורים, ורוב היהודים בעולם שרוצים לבוא לגור בישראל יעשו זאת גם ללא המכביה. ומי שלא רוצה? כנראה שגם האולימפיאדה היהודית לא תעזור לו לשנות את דעתו (בעיקר עקב היחס לספורטאים כאן).

 

בעיניי, התודעה הנוצרת בעולם בעקבות קיום המשחקים היא בידול והפרדה גסים עוד יותר בין היהודים לגויי שאר העולם. אני, בתור אוהד וחוקר ספורט, חש לא בנוח עם קיום המשחקים והבדלתם של הספורטאים היהודיים מעמיתיהם הנוכריים. אז נכון, אחרים יגידו כי קיימים גם "משחקי הים התיכון" (מעין אולימפיאדה של מדינות הגובלות בים התיכון) ו"משחקי חבר העמים הבריטי" אבל אלה רק בידולים גיאוגרפיים. בפועל, משחקים אלה הם כמו אליפויות ארציות או יבשתיות, אליהן תנאי הכניסה הם אזרחות בלבד, ללא קשר לדת.

 

מילה טובה אני חייב בכל זאת לתת לספורטאי גדול, אולי הכי גדול, שזכה וזכינו שייצג אותנו: הקופץ במוט, אלכס אברבוך. הזכרתי את כוונתו לפרוש בעבר, ומסתבר שהוא בחר דווקא במכביה הנוכחית כתחרות הפרישה שלו. ספורטאי ישראלי אחר היה ודאי בוחר אירוע כמו אליפות העולם או אליפות אירופה לפרוש בו, אבל לא אברבוך, שאולי רואה במכביה משהו שאני לא. ועל כן מגיע לו כל הכבוד הראוי.

 

בשורה התחתונה: עבר זמנה של המכביה והיא צריכה לפרוש לגמלאות. היא כבר עשתה את שלה ואנחנו מוכירים לה תודה על כך; ויחד עם זאת מבקשים ממנה, אנא, חיסכי מאיתנו את המבוכה שבקיומך בעידן הנוכחי.