לאחר עונה ממושכת ומתישה ומשחק דרמטי בחצי הגמר שהוכרע בפנדלים מול נווה עובד, התייצבה קבוצת הדגניות למשחק אליפות על כל הקופה מול מעגן תחתית, כשכל הכרטיסים למשחק נמכרים מראש וביום המשחק לא נפתחו כלל הקופות.
אצטדיון מעגן היה מלא עד אפס מקום והאווירה היתה מדהימה. על מנת למנוע אירועים מיותרים, ניתן לכל מחנה אוהדים יציע נפרד.
בתדריך שלפני המשחק הקריא מאמן הדגניות מעיין גודמן לשחקנים מכתב עידוד מרגש שכתבו ניר וולוורט ובן ברקן (שחקני הקבוצה המטיילים בחו"ל), וחלק מהשחקנים עשו מעשה מיאמי היט ובכו בחדר ההלבשה.
כרגיל, הפסיד קפטן הדגניות בהטלת המטבע שלפני המשחק ושחקני קבוצתו נאלצו לפתוח את המשחק עם הפנים לשמש המסנוורת. אף על פי כן נפתח המשחק בשליטה ובלחץ של קבוצת הדגניות, שעלתה במערך ארבע-חמש-אחת, ושיחקה בסגנון הגבהות חוזרות ונשנות לחלוץ האימתני בועז אדבאיור. מנגד עשו שחקני מעגן בונקר מכוער וניסו לעקוץ בהתקפות מתפרצות.
על אף הבדיקות הקפדניות שערכו השוטרים בכניסה, הצליחו מחנות האוהדים להבריח אמצעי עידוד/פיזור הפגנות לתחומי האצטדיון, וכבר בתחילת המשחק נזרק רימון עשן על ידי אוהדי מעגן לשם מתן מוטיבציה לשחקניהם. צעד זה לא עזר, ובזכות עידוד בלתי פוסק של הגרעין הקשה, בשירים, תופים ודגלים, הבקיעו שחקני הדגניות בדקות ה-25 ו-34, ועלו ליתרון 2:0.
כל התקפה מוצלחת ושער של הדגניות לוו בזיקוקים שהוברחו והועלו לאוויר על ידי אחד מאוהדי הגרעין הקשה שלא ננקוב בשמו. אירוע הזוי נרשם כששחקן של קבוצת הדגניות, קצין בצה"ל, ספג כרטיס צהוב על כך שיצא באמצע המשחק לענות לטלפון בשם הגנת המולדת. השידורים החוזרים של האירוע הקשה הראו כי יצא ללא קבלת אישור מהשופט וכי הצהוב היה מוצדק. 2:0 לדגניות במחצית.
את המחצית השניה פתחו שחקני מעגן בלחץ ואוהדיהם הגדילו לעשות וזרקו למגרש רימון עשן נוסף שנחת ברחבת ה-16 במטרה להפריע לשוער הדגניות. המהלך הצליח ושחקני הדגניות נכנסו לשאננות שעלתה להם ב-3 משקופים. בדקה ה-70 נשאו מאמציהם של שחקני מעגן פרי והם הבקיעו שער מכדור תועה וערבוביה ברחבה.
מעודדים מהשער, מיהרו שחקני מעגן להביא את הכדור למרכז המגרש במטרה לחדש את המשחק. מעיין גודמן הגיב מהר וביצע מספר חילופים שהביאו לשינוי ובדקה ה-80 הובקע השער שחתם את תוצאת המשחק: 3:1 סנסציוני לדגניות.
בסיום המשחק הוענקה בטקס מרשים צלחת האליפות. הקהל הדגנייתי הודה לשחקניו במשך דקות ארוכות על העונה הנפלאה ועל אליפות שנייה ברציפות, ולהנהלת הקיבוץ על התמיכה הפיננסית שניתנת לקבוצה, שבלעדיה לא היתה מגיעה להישגים ומשמחת את הקהילה.
 |
ניצחו בתמיכת ההנהלה. ראש חוג האוהדים של דגניה (צילומים: חן דגן) |
וככה זה נראה בשנות ה-80 העליזות -