אחרי מספר שנים, שבהן כמעט נעלמו פרחי הכותנה מנופי ארצנו, גדלו שטחי הכותנה בשנה שחלפה ביותר מפי שניים. גם היבולים לא הכזיבו והגיעו ל-16 אלף טון סיבים, לעומת 7,000 טון בעונה הקודמת. על השמחה העיב הגשם המוקדם של חודש ספטמבר, שפגע באיכות ויביא לירידה של עד 10% במחיר חלק מהכותנה שנקטפה. "אחרי שלוש שנים של משבר קשה, אנחנו חוזרים להיקף הגידול של שנות האלפיים", מתייחס אורי גלעד, מנכ"ל מועצת הכותנה. "מבחינתנו מדובר בעונת שיא, הן מבחינת ההיקפים, והן מבחינת הכמויות לדונם. ממוצע היבול לדונם יגיע להערכתנו ל-185-190 ק"ג סיבים לדונם. זאת לעומת כ-170 ק"ג בשנה שעברה ו-182 ק"ג לדונם בשיא הקודם שנקבע לפני שלוש שנים".

 

 

 

שיא היבול הארצי נרשם בדרום הארץ. לדברי יאיר מנע, מנכ"ל "מושבי הנגב", הגיע יבול חלקה של החברה שהושקתה במים מליחים ל-276 ק"ג לדונם, ולדבריו, מדובר ב"שיא עולמי ביבול לדונם כותנה".

 

היקף המזרע בשנה שהסתיימה עמד על כ-85 אלף דונם, מאצבע הגליל בצפון ועד משאבי שדה ברמת הנגב. גלעד מעדכן כי המערך - שכולל שתי מנפטות, מנפטת העמק וסיבי הדרום - התמודד יפה עם העלייה בתפוקה. "במקום באמצע נובמבר יסיימו המנפטות את עבודתן באמצע ינואר". מלבד זה, לא נדרשו למערך הקטיף היערכויות נוספות. לשבחים רבים זוכות הקטפות המהדקות החדשות, ש"הוכיחו את עצמן בצורה יוצאת מהכלל, ופעלו ברציפות וללא תקלות תוך שהן חוסכות שעות עבודה, שעות מכונה ומייעלות את הקטיף."

 

אמנם המחירים אינם גבוהים כשהיו בשנה שעברה, אך ניתן להעריך כי ברמת המחירים הנוכחית ייזרעו גם השנה כ-85 אלף דונם. עדיין לא חזרה ל-600 אלף דונם של שנות השמונים, אבל הכותנה בהחלט חוזרת להיות גידול רווחי ולגיטימי בשדות.

 

כמעט כל החקלאות בנגב מושקית במי קולחים, מים מליחים ומי שיטפונות. בשנים האחרונות הצליחו החקלאים בנגב בסיוע חוקרי יחידות המו"פ ברמת נגב, בערבה ובמרכזי המחקר החקלאי במכון וולקני ובאוניברסיטאות, לסגל גידולים חקלאיים רבים להשקיה במים מליחים ששיעור המליחות בהם הוא 500-1,600 מ"ג כלורידים בליטר. במים מליחים משקים כיום בנגב מטעי רימונים, אגסים, כרמי ענבים ליין ולמאכל, עגבניות צ'רי וחממה, תבלינים שונים וגידולים חקלאיים נוספים. יתר על כן כדי לקבל את הטעם המיוחד המאפיין עגבניות ליצוא מסוג צ'רי, מוסיפים בכמה אתרי גידול מלח למים.

 

נערך מתוך הזמן הירוק.