|
|
|
מתנועה למועצה
דף הבית > דעות >
מתנועה למועצה
| הפרטת חיינו לא פסחה גם על המערכת התנועתית שהלכה והתכווצה ופינתה מקומה למועצות האזוריות. את המסר הייחודי של צורת החיים שלנו, שהתבטא גם בקיום המסגרת התנועתית, נטשנו לטובת העיסוק בפינוי אשפה מסודר |  | | צילום: CC BY-SA 3.0 Ariel Palmon |
| השינויים הרבים שחלו בחיינו מאז תחילת עידן ההפרטה לא פסחו גם על ההיבט הציבורי. אחד מהם הוא ירידת חשיבותם של קשרי הקיבוץ הבודד עם התנועה הארצית ועליה בחשיבות הקשר עם הרשות המקומית – המועצה האזורית.
הוותיקים בוודאי זוכרים את חשיבותה של התנועה בימים עברו, עת השתייכותו התנועתית של הקיבוץ עלתה בחשיבותה על ציון מיקומו הגיאוגרפי. גם זיהויו של אדם כחבר קיבוץ לא היה שלם ללא אזכור התנועה אליה משתייך קיבוצו. פעילותם של בני הנוער נחלקה בהתאם, שכן לא הרי חטיבת בני הקיבוץ המאוחד כאלה של האיחוד, ואת שתיהן יש להבדיל באופן מוחלט מהשומר הצעיר.
למעשה היתה התנועה נוכחת בכל אורחות חיינו: החברים שנשלחו לעבוד בה ב"מכסת פעילים" הגיעו לישובים בכל רחבי הארץ, רכובים על צי שכלל מאות מכוניות, מייצגים תנועה ארצית שאת היקף הפעילות שבה קשה להבין היום. עבודתם כללה טיפול בנושאי קיבוץ, מהרמה הכלל ארצית ועד רמת החבר הבודד. במה לא עסקה התנועה – מהכוונה פוליטית ועד שירות שידוכים; מליווי משקי על ידי ועדת משק ועד סיוע בהקמת מפעל; מטיפול במתנדבי חו"ל ועד מדור מכבסות; מהגשת סיוע מול מוסדות חיצוניים ועד עזרה ליישובי ספר וקו העימות; מקיום תנועות הנוער הארציות ועד השמת ילדים במסגרות של חינוך מיוחד.
כלפי פנים היתה התנועה מעין אב גדול שתמיד ניתן לפנות אליו בעתות מצוקה: קיבוץ שהסתבך כספית, בעל תפקיד הזקוק לעזרה וגיבוי מהוועדה התנועתית המתאימה, אפילו חבר בודד – כולם יכלו לפנות לגורמים בתנועה בבקשת סיוע.
פרק נפרד אפשר היה להקדיש למרכזיותו של בית התנועה בתל אביב ולחשיבות שצבר במשך השנים. הוא היווה מקום מפגש בין חברים וממלאי תפקידים בקיבוצים, לבין בעלי התפקידים המקבילים להם בתנועה; היתה לו חשיבות כזירה של מסדרונות פוליטיים עם השפעה מפלגתית ברמה הארצית; ממנו יצאו פעילים לעבודתם ואליו חזרו; חברי קיבוצים שבילו יום חופשה בעיר הגדולה השתמשו בבית התנועה כנקודת מפגש ואיסוף להסעה חזרה הביתה; יום הקבלה השבועי של הפעילים היה שוקק חיים והומה אנשים.
כלפי חוץ היתה לתנועות הקיבוציות עוצמה פוליטית הרבה מעבר למשקלן הדמוגרפי שנבעה מאחדות השורות של הציבור המגובש שעמד מאחוריהן. אחדות זו היתה רעיונית ומעשית – גם ערכי חיים קיבוציים המעוגנים בהשקפת עולם של תנועה כלל ארצית וגם דאגה אינטרסנטית לכל מה שדרוש לקיום צורת החיים הזו. התנועות ניצבו מאחורי האישים הפוליטיים שנשלחו לממשלה ולכנסת ולא היה אפשר להתעלם מעמדותיהם בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
לקיבוצים של אז היתה נכונות לשאת בעלות הלא מבוטלת של החזקת הממסד התנועתי.
הפרטת חיינו בשנים האחרונות לא פסחה גם על המערכת התנועתית והותירה אותה צל חיוור למה שהיתה בעבר: משרות ותקנים בוטלו, תקציבים קוצצו, השפעתה של התנועה – כלפי פנים וכלפי חוץ – ירדה מאד. את מקומה כמסגרת ההתייחסות של הקיבוץ הבודד תפסה המועצה האזורית. תמו החלומות הגדולים על השתייכות לתנועה ארצית והשפעה באמצעותה על החיים בארץ. המועצה, ככל רשות מקומית, היא בעיקר מסגרת מנהלית אזורית שעיסוקה בשיפור תנאי החיים בסביבה עליה היא ממונה. אין היא קשורה לאידיאולוגיות ודרכי חיים; היא אינה מייצגת שום ערך ברמה הארצית; היא אינה שואפת לעסוק בשום דבר החורג משיפור תנאי החיים של תושביה. במסגרת המועצה חיים כל מיני סוגי ישובים ותושבים ולכן אין לה מסר אחיד ומשמעותי לזירה המדינית, מגמות פוליטיות או יומרה לשינוי כללי של פני החברה בארץ. | | | | באוטובוס המועצה | | עוד יש לשוב ולעסוק בשאלה – מאמר זה נוגע רק בקצה קצהו של הסיפור – איך הפרטנו ערכי חיים למען דאגה נחרצת לשיפור הביוב האזורי; איך החלפנו שותפות בזירה המדינית ואמירה פוליטית ברורה בעמידה עקשנית על שעות הסעת התלמידים לבתי הספר באוטובוסי המועצה; איך ויתרנו על תנועה ארצית ומקיפה שיש עמה מסר של חיים מסוג אחר לטובת ויכוח רציני ותוסס על כמה שעות עובדת סוציאלית בשבוע ממחלקת הרווחה מגיעים לישוב זה לעומת הישוב השכן; ועל איך נטשנו את המסר הייחודי של צורת החיים שלנו, שהתבטא גם בקיום המסגרת התנועתית, לטובת העיסוק בפינוי אשפה מסודר. | עבודתם כללה טיפול בנושאי קיבוץ, מהרמה הכלל ארצית ועד רמת החבר הבודד. במה לא עסקה
התנועה – מהכוונה פוליטית ועד שירות שידוכים |
|