אנחנו במערכת במקום מצאנו את הנושא הזה מעניין מאד, ולכן גייסנו שני בעלי דעה שיתנצחו בשאלת השאלות: חדר אוכל בקיבוץ, טוב או רע?
רק אורז ורכילות/ ערן מהצפון
יש כמה שחושבים שאנחנו עדיין בשנות השמונים. שאין הפרטה, שהארוחות עדיין עולות שבעה שקלים ועוד כל מיני דברים. מצטער, אבל המציאות שונה. יש הפרטה, הארוחות בחדר האוכל עולות אותו הדבר כמו שיעלו לחבר הקיבוץ שיבשל לעצמו בבית, ולמי יש כוח לשמוע את כל הרכילויות של הזקנים כל צהריים? גם רמת האוכל ירדה בצורה שאי אפשר לתאר:
ביום ראשון יש אורז.
ביום שני אורז עם בצל.
ביום שלישי אורז עם בצל וצנוברים.
ביום רביעי יש פשטידת אורז.
וביום חמישי שמים את כל האורז שנותר במרק עגבניות.
במשך כל השבוע מגישים את אותו האוכל, ורק משנים ורסיה כדי שיראה כאילו שיש משהו טרי וחדש.
פעם בחדר האוכל הייתה אוירה טובה ונקייה. היום זה ממש לא ככה. יש כל כך הרבה סיכסוכים, רובם על שטויות, ואין עוד את האחווה הקיבוצית.
בשורה התחתונה, חדר האוכל בקיבוץ היום זה לא מה שהיה פעם, וחבל מאוד. החוויות הכי טובות שלי מהילדות היו הארוחות המשותפות, במיוחד בערב שבת. חבל לי מאוד שהיום אני מדבר על זה בלשון עבר.
לשם העדכונים והאישורים/ יואב כרמון, רמת יוחנן
מי שלא גדל בקיבוץ בחיים לא יבין את המוסד הזה שנקרא חדר אוכל.
לבוא בהפסקת הצהריים לחדר אוכל לא רק כדי לאכול, אלא גם כדי להתעדכן במה שקורה בקיבוץ: מי הביא אולפניסטית לחדר אחרי הפאב של שישי, מי בהריון, את מי דפקו לתורנות שמירה בשישי בערב או מי שוב גנב את הקלאב-קר של הרפת והתנגש איתו בעץ. אלה הם רק הדברים הקטנים שבשבילם שווה להגיע לחד"א.
בטח לא מעט מכם זוכרים את הפעם הראשונה שהבאתם את החבר/ה החדשה שלכם לארוחה בחד"א. לאחר תדרוך קצר שערכתם לחבר/ה בחדר, נכנסתם בדלת הכניסה ופתאום: ראשים מסתובבים, נעיצות עיניים, לחשושים. קצת מביך, אבל אחרי שחצי חד"א פנה אליך ושאל מי הזר שנכנס לטריטוריה אתה נושם לרווחה, ומבין שיש לך "אישור" מהקיבוץ.
איפה עוד היית מקבל כזה פידבק אם לא בחדר אוכל?
רוצים שנעדכן אתכם בכל פעם שמתחדש אצלנו משהו ועולות כתבות חדשות? הרשמו ואנחנו מבטיחים לא לנדנד!